האחריות של הלקוחות. ד"ר חדוה בר
האחריות של הלקוחות. ד"ר חדוה ברצילום: Yonatan Sindel/Flash90

הפיקוח על הבנקים מקיים היום (שני) כנס מקצועי בנושא "אשראי-מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה", העוסק בהרחבה בנושא האשראי על היבטיו השונים.

במסגרת הכנס הרצתה גם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אשר סקרה את שוק האשראי בישראל על רקע מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק וסביבת הריביות הנמוכה.

פלוג ציינה שתנאים אלו, ביחד עם השינויים הטכנולוגיים ורפורמות תומכות, משנים באופן משמעותי את פני שוק האשראי, כך שאנו צפויים לראות יותר שחקנים, יותר תחרות, ויותר היצע של אשראי.

הנגידה הדגישה, שעל אף שמשקל האשראי ביחס לתוצר במגזרי הפעילות השונים (עסקי, אשראי לדיור ואשראי צרכני) אינו גבוה כיום בהשוואה בינלאומית, יש לשים לב לסיכונים החדשים המתהווים, כמו גם סיכונים הישנים.

לדבריה ישנם מספר סיכונים עליהם יש לתת את הדעת: ראשית, הצמיחה המהירה יחסית של האשראי הצרכני לאור האמירה המפורסמת על פיה "הלוואות גרועות ניתנות בתקופות טובות";, העובדה שלווים נוטלים אשראי ממספר מקורות שונים, שחלקם נתונים לפיקוח שונה, מה שמעלה את החשש לארביטראז' רגולטורי; חשש להתפתחות תחרות אגרסיבית שתביא לפגיעה בסטנדרטים של מתן אשראי (race to the bottom); ולבסוף, השינויים הרבים הצפויים בשוק יוצרים אי וודאות גבוהה לגבי עוצמת השינוי והתוצאות שלו.

כדי להיערך נכונה לסיכונים, הנגידה קראה להשלים את החקיקה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית. הנגידה הדגישה את הצורך במסגרת מרכזית – שתאפשר ראייה של כלל המערכת הפיננסית, שיתוף פעולה בין הרגולטורים, תיאום וניטור סיכונים וטיפול בהם מבעוד מועד – על מנת להתמודד עם השינויים הרבים בשוק האשראי. הנגידה ציינה שמאגר נתוני האשראי, אותו מקים בנק ישראל, הוא אחד הכלים שיוכלו לסייע למלווים לראות את התמונה המלאה ברמת הלווה, ולרגולטורים להעריך את עוצמת הסיכון המערכתי. לצד זה, חזרה הנגידה והדגישה, כי בתחום הרגולציה היציבותית יש חשיבות גדולה בכך שהפיקוח על גופים נותני אשראי שמתאפיינים במינוף גבוה, או על גופים שעומדים בליבת מערכת התשלומים, ייעשה על ידי בנק ישראל, ובתחומי הגנת הצרכן והציות יש חשיבות בתיאום ואחידות הדרישות בין הרגולטורים השונים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הדגישה שהמיקוד של הפיקוח כיום הנו בסיכונים המתהווים בתחום האשראי למשקי בית. המפקחת הציגה נתונים לפיהם ריכוז החוב של משקי בית בישראל בעשירונים הנמוכים גבוה פי 2 מריכוז החוב של אותם עשירונים באירופה; ציינה שמשקי בית, שבעבר נהגו ליטול אשראי רק מהבנק בו ניהלו את חשבונם, נוטלים כיום אשראי מיותר גופים פיננסים והדבר מעלה את רמת החוב שלהם ואת הסיכון; ושבפיקוח על הבנקים נאספו ממצאים מתוך ביקורות חדשות בשטח, מהן עלה שבמקרים רבים משקי בית נטלו אשראי צרכני כהשלמה להון עצמי של משכנתא.

לנוכח כל אלה, תארה המפקחת את כל הצעדים הרגולטורים והאחרים שנעשים בפיקוח על הבנקים כדי לשמור על האיזונים הנדרשים בתחום האשראי למשקי הבית. היא הדגישה והסבירה שני צעדים חדשים בתחום: צעד ראשון, עליו הודיע הפיקוח אתמול, לפיו יופחתו דרישות ההון מבנקים על משכנתאות בהן שיעור מימון גבוה מ- 60%, נועד לאפשר ללקוחות שנוטלים אשראי צרכני כהלוואה משלימה לדיור ליטול אותו כמשכנתא, שהיא זולה יותר וארוכה יותר; וצעד שני עליו הודיעה הוא שרשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים החליטו לגבש יחד סטנדרט רגולטורי אחיד בתחום האשראי למשקי הבית, כדי להבטיח הוגנות של כלל המלווים כלפי הלקוחות, ובפרט שהצעות האשראי שהמלווים נותנים ללקוחות יתאימו לרמת החוב הכוללת של הלקוח ויכולתו להחזיר את כלל הלוואותיו.

לדברי ד"ר בר, "בעוד בהסתכלות מקרו כלכלית רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה, יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר. אין ספק שכיום, כשהגופים שמלווים למשקי הבית הנם בנקים וגופים חוץ בנקאיים, עולה החשיבות בכך שהרגולציה בהיבטים הצרכניים של האשראי אותה מקיימים הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון תהיה אחידה, ולכן החלטנו ליצור תאום רגולטורי בהקשר זה. חשוב שכל מלווה שמציע הלוואה ללקוח יעשה זאת לאחר שהבין את נטל החוב הכולל של הלקוח מכלל המלווים, ולא יתייחס רק להלוואה שהוא עומד להעניק לאותו לקוח. במקביל חשוב שתהיה אחריות ללקוחות עצמם- כלומר שלא יתפתו ליטול אשראי רק בגלל שפונים ומציעים להם, אלא יבחנו האם יוכלו להחזיר את האשראי - בזמנים רגילים, וגם אם מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב".