הקיר- אבן זועקת
הקיר- אבן זועקתצילום: יחצ

הכותל המערבי יהיה מלא בחג הפסח. ברכת הכהנים, עולי הרגל, מתפללים מכל אומות העולם, עולים לשריד בית מקדשנו בחול ובמועד.

סרט חדש ומקורי של הבימאית מורן איפרגן, מתאר את הנעשה בעזרת הנשים כשזו יצאה עם מצלמתה לשנה לאזור עזרת הנשים בכותל, וזיכתה אותנו בתצפית יוצאת דופן שנעה בין האישי ללאומי ובין העצוב לשמח, בין התעלות לתחושת הכאב.

פעם זו שמחת כלה ופעם זה יום הזיכרון, פעם זהו חגה של ירושלים ופעם זה קול של בת שסבתא על ערש דוואי או פיגוע שהתרחש כמה שעות לפני כן.

זהו סיפור על אישה המפרקת את נישואיה, מדברת עם אמא ועם חברותיה והכל מתרחש בעזרת הנשים בכותל המערבי בירושלים וסביבתו ומתעדת משם במשך שנה את המתרחש בחייה האישיים ואת המתרחש במקום.

וכך, "הקיר" עוקב אחר תהליך "חורבן הבית" של הבמאית דרך מערכות היחסים הטלפוניות שלה עם הנשים החשובות בחייה- אימא שלה, אחותה הגדולה, וחברתה הטובה.

בו בזמן הסרט מתעד את המתרחש במקום שהוא הסמל הדתי והלאומי החזק בישראל, מקום אשר עולים אליו לרגל לחגוג ולבכות, ביום ובלילה בימי חול וחג, ומביט בתהליכים הדתיים, הפוליטיים והלאומיים שעוברים על החברה הישראלית. דיוקן כפול של מקום ושל אישה. מפגש בין סאונד לתמונה, בין האישי לציבורי בין אלוהים להיעדרו.

יופיו של הסרט בכך שדמותה אינה מופיע בסרט אך קולה נשמע בו רבות. קול של עצב וקול של שמחה מתערבבים יחדיו.

הקולות הנוספים שמגיעים לעיתים מעזרת הגברים או ממסך הטלוויזיה בביתן של השומר בכניסה לרחבת הכותל מוסיפים עוד ועוד רבדים לסרט.

סרט קסום על שריד בית מקדשינו בזוית אישית. בימוי, תסריט, עריכה וצילום מורן איפרגן. 67 דקות בקולנוע לב.