במשך חודש שלם של עבודה מסביב לשעון, לילה אחר לילה, עשינו הכול בשביל להצליח ולסגור מעגל עם המפגע מאריאל.
כמו בכל אחד מהלילות האחרונים, עשינו שיחת תדרוך אחרונה, תרגולת מבצעית ושוב נכנסנו לשכם. אבל הלילה הזה הרגיש לי שונה - הלילה הרגשתי שנצליח לשים עליו את ידינו.
נכנסו לשכם והגענו לנקודה שהגדירו לנו, מוכנים ונחושים לתפוס אותו. ראינו כבר כוחות מיוחדים פועלים במקום ותפקידנו היה לאבטח את הפעילות. פתאום עלו מולנו בקשר והודיעו: "ג'וני בידינו".
התרגשתי וחששתי שאולי נעשתה טעות. מיד שאלתי שוב האם הוא באמת נתפס. בתוך רגע נאמר לי מהעבר השני "חיובי". מיהרתי לדווח בקשר את הבשורה עד לאחרון הלוחמים, וכמובן גם הם כמוני, היססו תחילה מהתרגשות ושאלו פעמיים בכדי לוודא. אחרי מספר דקות זה כבר היה ברור לכולם שזה נגמר - הוא בידנו!
הלילה מבחינתנו עדיין לא תם, כעת נותר עלינו להשלים את המשימה בהצלחה - לצאת מהעיר בבטחה עם המפגע בידינו. התחלנו להתקדם עם אור ראשון, וכשסוף סוף יצאנו, חשנו תחושת הקלה עצומה.
אחרי שפרקנו את הרכבים, ראינו פתאום את המחבל בפעם הראשונה בעיניים. חשנו סיפוק שאין כמוהו, אחרי לילות בלי שינה, ואחרי שהפכנו כל אבן בגזרה. הרגשנו שיש תשובה טובה לשאלה למה אנחנו פה.
אבל גם אחרי הלילה הזה, אנחנו יודעים שהעבודה שלנו לא הסתיימה. מחכים לנו עוד לילות רבים של עבודה קשה, במטרה להגן על התושבים בגזרה, ולדאוג שכל פעיל טרור ישלם את המחיר. הפיגוע אומנם לא נמנע, אבל אחרי חודש ימים של עבודה קשה - אני יודע שהיום כל אזרח במדינה יכול לישון קצת יותר טוב בלילה.