לא מעט הקלטות סתר של אישי ציבור ומקורבים אליהם מלוות את מהדורות החדשות של השבועות האחרונים.
הצעת חוק חדשה שהוגשה ע"י חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ודודי אמסלם, מבקשת לאסור על עובדי ציבור להקליט בסתר עובד או נבחר ציבור ואת בני משפחתם.
האיסור יחול על הקלטה שנעשית שלא בהסכמתו או בידיעתו של המוקלט. האיסור יחול גם על עובדי מדינה במשרות אמון.
על הצעת החוק הזו ביקשנו לדון עם עורכת הדין רלי אבישר-רווה מתמחה בדין הפלילי, הסבורה כי מדובר ב"הצעת חוק סבירה ומאוזנת משפטית ומוסרית", כלשונה.
את עמדה מסבירה עו"ד אבישר-רווה כשהיא מזכירה כי "כיום יש חוק האזנות הסתר שקובע עבירה פלילית אבל מאפשר למי שמהווה צד לשיחה להקליט, אבל לא תמיד ברור מהו צד לשיחה. האם מדובר בנוכחות פיזית, כמו של מאבטח נהג וכו', שהוא אדם שאינו נוכח בסתר ונוכחותו מודעת לדוברים? או שאולי צריך שהוא יהיה מעורב אקטיבית בשיחה? האם התערבות שלו בכמה מילים בשיחה מגדירה אותו כחלק מהשיחה?", לשאלות אלה, היא אומרת אין כעת מענה בחוק והדברים נידונים בבתי המשפט.
באשר להצעת החוק של סמוטריץ' ואמסלם אומרת אבישר-רווה כי יש לזכור שהצעת חוק זו אינה מגדירה את ההקלטה כעבירה פלילית, אלא כעבירה משמעתית, לרבות אפשרות לתבוע פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות. לטעמה גם מינוח זה של עבירה משמעתית מרתיע אדם מלבצע את העבירה שכן היא יכולה להוות עילה לפיטורין מעבר לדרישת הפיצוי שיכולה לבוא בעקבותיה.
אבישר-רווה סבורה שההצעה מאוזנת שכן אין בה מניעה מחשיפת שחיתויות או הקלטות שנועדו לחשיפת התעמרות מנהלים בעובדיהם. הקלטות מסוג זה הוחרגו בחוק וכל שנותר בו הוא מניעת הקלטה רכילותית.
כמו כן היא מציינת כי גם את ההקלטות המותרות, אלו החושפות שחיתויות והתעמרות, אין להעביר לעיתונאי כזה או אחר, אלא לגורמי האכיפה הרלוונטיים, משטרה וכיוצא באלה.
בדבריה היא מזכירה כי מדובר בעובדי ציבור שנוכחותו של מאבטח או נהג נכפית עליהם מתוקף תפקידם, ואותו בעל תפקיד שנכפה נחשף מכוח מציאותו במקום למידע פרטי ואישי שלא נועד לעבור לאזניים זרות. העברה של מידע שכזה פוגמת מוסרית בפרטיותו של עובד הציבור או בני משפחתו.
כשנשאלה אם עצם העלאת ההצעה בתקופה זו שבה הסוגיה הועלתה לסדר היום הציבורי בעקבות הקלטות יאיר נתניהו אינה פוגמת בענייניותה של ההצעה, משיבה עורכת הדין אבישר-רווה כי היא בוחנת את ההצעה כהצעה לכשלעצמה באופן ענייני, ולדבריה אמנם יתכן והעיתוי נראה כקשור בדבר, אבל מהבחינה המשפטית מדובר בהצעה מאוזנת ונכונה ולא ככזו שמבקשת לרצות מישהו. בנוסף היא מעירה כי לא מעט מהלכי חקיקה מתחילים באירוע אקטואלי כזה או אחר.