כל אחד יכול להציג את פרשת השבוע
כל אחד יכול להציג את פרשת השבועצילום: שולי גלעדי

בליל הסדר מצווה עלינו לראות את עצמינו כאילו יצאנו ממצריים, כהורים וכילדים אנחנו צרכים לדמיין את האירועים שאירעו לאבותינו ולקרב את הדברים אל הלב. אני מזמינה אתכם לנסות לקרוא בצוותא את המחזה ולהציג אותו בליל הסדר.

המחזה נכתב עפ"י מדרש חז"ל בו מסופר כי שוטרי בנ"י לא רצו להכות את אחיהם ולכן קיבלו בעצמם מכות מידם של נוגשי מצריים. שוטרים אלה נבחרו ע"י הקב"ה להיות זקני ישראל בזכות מעשה ההקרבה שלהם (תנחומא בהעלותך).

פטפוטי פרשה

דְּמֻיּוֹת: 1. נָתַן - עֶבֶד עִבְרִי 2. שִׁמְעוֹן- עֶבֶד עִבְרִי 3. שׁוֹטֵר עִבְרִי 4. נוֹגֵשׂ מִצְרִי

(עֲבָדִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים בַּעֲבוֹדַת פָּרֵךְ וּמְחַפְּשִׂים תֶּבֶן לְאַחַר שֶׁפַּרְעֹה הִכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת הַגְּזֵרוֹת)

עֶבֶד עִבְרִי- נָתַן : אַי אֲנִי לֹא מְסֻגָּל יוֹתֵר, מֵאֵיפֹה נַשִּׂיג עוֹד תֶּבֶן?

עֶבֶד עִבְרִי שִׁמְעוֹן: לִפְנֵי שָׁבוּעַ חָשַׁבְתִּי שֶׁהִגַּעְנוּ לַמַּצָּב הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר אַךְ מֵאָז שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן הִגִּיעוּ לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה הַמַּצָּב נִהְיֶה בִּלְתִּי נִסְבָּל

נָתַן: הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי כְּבָר לֹא סוֹחֲבוֹת , אֲנִי מִתְיַשֵּׁב

שׁוֹטֵר עִבְרִי: (מַגִּיעַ בִּמְהִירוּת) מָה קָרָה? תַּעֲמֹד מִיָּד, עֲלֵיכֶם לְהַסְפִּיק הַיּוֹם כָּפוּל מִמָּה שֶׁהִסְפַּקְתֶּם אֶתְמוֹל

שִׁמְעוֹן: אֵיךְ נַעֲשֶׂה אֶת זֶה?

נָתַן: תַּהֲרֹג אוֹתִי, אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לַעֲמֹד

שׁוֹטֵר עִבְרִי: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תַּעֲמֹד, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּמַצָּב כָּזֶה אֲנִי חַיָּב לְהַכּוֹת אוֹתְךָ

נָתַן: (נֶאֱנַח בַּבֶּכִי) הָרַגְלַיִם... אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ

שׁוֹטֵר עִבְרִי: בֹּא נָתַן, אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ לְקוּם וְאַחְבִּיא אוֹתְךָ מֵאֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה הַזֹּאת, תֵּן לִי יָד..(מַעֲמִיד אֶת נָתָן) בֹּא מַהֵר בְּבַקָּשָׁה לְפָנַי שֶׁהַנּוֹגְשִׂים יְגַלּוּ אוֹתִי (נָתַן מְדַדֶּה בְּקֹשִׁי)

נוֹגֵשׂ מִצְרִי: (רָץ לְעֶבְרָם וְצוֹעֵק) יָדַעְתִּי ! יָדַעְתִּי!

שׁוֹטֵר עִבְרִי וְנָתַן: אוֹי וואוי

נוֹגֵשׂ: אַתֶּם כֻּלְּכֶם אוֹתוֹ דָּבָר, כָּל הָעִבְרִיִּים, אַתֶּם בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁפַּרְעֹה אָמַר- נִרְפִּים וְעַצְלָנִים (מַכֶּה אֶת הַשּׁוֹטֵר הָעִבְרִי) בָּגַדְתָּ בָּאֻמָּה הַמִּצְרִית (עוֹד מַכָּה) אֵינְךָ רָאוּי לִהְיוֹת שׁוֹטֵר (מַכֶּה אֶת הַשּׁוֹטֵר שׁוּב)

שׁוֹטֵר עִבְרִי: אַי אַי תַּעֲזֹב אוֹתִי

נוֹגֵשׂ מִצְרִי: הָעֶבֶד הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ עַכְשָׁו לִצְעֹק מֵהַמַּכּוֹת שֶׁלְּךָ אֲבָל אַתָּה בָּחַרְתָּ לִסְחֹב אוֹתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת הַמַּכּוֹת שֶׁלּוֹ אָז הִנֵּה (מַכֶּה אוֹתוֹ שׁוּב)

שׁוֹטֵר עִבְרִי: אֲנִי מַעֲדִיף כָּךְ

נוֹגֵשׂ מִצְרִי: מָה אָמַרְתָּ?

שׁוֹטֵר עִבְרִי: שׁוּם דָּבָר. ( השחקנים בפריז)

קַרְיָן: בשעה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "אֲסֵפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ" (בִּמְדַבֵּר יָא, טז), אָמַר מֹשֶׁה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי וּמִי אֵינוֹ רָאוּי.

אָמַר לוֹ: "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו".

הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם שֶׁהֶעֱדִיפוּ לְקַבֵּל מַכּוֹת בְּעַצְמָם וְלֹא לְהַכּוֹת אֶת אֲחִיהֶם הֵם רְאוּיִים לִהְיוֹת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָךְ זָכוּ שׁוֹטְרֵי יִשְׂרָאֵל לְקָרֵב אֶת גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּלְהִבָּחֵר לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל ע"י הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא