כל זה כנראה טוב ויפה בכל הקשור למלחמה נוכח פני אויב, אבל כשמדובר בשדה הקרב התקשורתי, נראה שתורת הלחימה הרלוונטית עדיין לא לגמרי נהירה לרב סדן.
מאז שהחלה התקשורת לרדוף את רבני עלי, דומה כי הרב סדן נוקט בטקטיקת התנצלויות והסברים, שלחלוטין אינה מוכיחה את יעילותה. השיא היה בריאיון שהעניק השבוע לדנה וייס בחדשות 2. למעט הרמת טונים וחילופי מהלומות מילוליים, המכינה והרב סדן לא גרפו שום רווח הסברתי מכניסה לזירת הגלדיאטורים הזאת, אולי דווקא ההפך. דנה וייס היא המראיינת האחרונה בסיטואציה הזאת שתאפשר להציב מול הציבור מראה הוגנת שבה תשתקף גישתו של הרב סדן בנושא מעמד האישה כאמיתית ומזמינה.
אז מנין הלהיטות של הרב סדן להסביר את עצמו בזירה אומנם מאוד מרכזית, אבל גם סופר-עוינת? מדוע לא להחליט שהמערכה הזאת בשלב הנוכחי לא מתאימה לתקשורת, ומוטב לה להישאר מול התלמידים בבית המדרש, גם אם צופי ערוץ 2 לא ידרגו את המכינה בשלב זה גבוה במדד הפופולריות שלהם? הרב סדן, שמפעל חייו חותר להשפעה בתוככי הישראליות, מתקשה כנראה להסתגל לפתע למעמד הדחוי שכופה עליו התקשורת ולכן מנהל נגדה קרב איתנים. בינתיים, למרבה הצער, זה נראה כמו קרב מאסף.