לפני חמישים שנה בדיוק, בליל הסדר תשכ"ח, התקיים סדר פסח היסטורי במלון פארק בחברון.
אותו פסח היה תחילתו של תהליך ארוך שהוביל לתנופת התיישבות לא רק בקריית ארבע-חברון, אלא בכל רחבי יהודה ושומרון. כיום כבר אי אפשר להתעלם מהעובדה שקרוב לחצי מיליון יהודים גרים מעבר למה שנקרא הקו הירוק, אשר מאבד את משמעותו עם השנים.
ההתחלה הייתה בהתארגנות של אוהבי ארץ ישראל, דתיים וחילונים כאחד, ששמו לעצמם מטרה לחדש את ההתיישבות בחברון לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר כמה ניסיונות לרכישת מבנים בעיר, הוחלט להגיע ולחגוג את ליל הסדר במלון מקומי שנשכר והוכשר לחג הפסח. אני לא יודע עד כמה היו מאות הנוכחים באותו חג מודעים למשמעות העתידית של ליל הסדר ההוא, אבל בסופו של דבר "מתנחלי חברון" (כפי שכונו מיד) עשו היסטוריה. במהלך חול המועד הגיעו שורה של מבקרים חשובים, כמו נתן אלתרמן, ישראל אלדד, רחל ינאית בן צבי ועוד. השר יגאל אלון היה מראשי התומכים במהלך, וכשנשאל איך מקבלים אישור ממשלתי אמר: "כך לא פועלת הציונות! אם אנחנו היינו מחכים לאישור מהמוסדות, לא היו יישובים. קודם קובעים עובדות ואחר כך האישור יבוא".
בתוך כמה שבועות עברו המשפחות לממשל הצבאי בחברון והוקמה ישיבה שקיימת עד היום, ישיבת ניר, ולאחר עוד כמה חודשים החליטה הממשלה על הקמת קריית ארבע. במבט של 50 שנה לאחור, אפשר לראות שההמלצה של השר יגאל אלון הוכיחה את עצמה והמעשים הובילו את הלבבות ואת החלטות הממשלה. כמובן, היה עדיף שהממשלה תהיה היוזמת והמובילה של המהלכים הללו, אך בלית ברירה העובדות בשטח הובילו את ממשלות ישראל לדורותיהן לטפח ולפתח את היישובים ביהודה ושומרון.
וזה לא נגמר. גם השנה, לקראת פסח, זכינו בתוספת חשובה להתיישבות בחברון עם כניסת יהודים לשני בתים הסמוכים למערת המכפלה – בית רחל ובית לאה. הבתים, שנקנו כבר לפני שנים אחדות אך המשך השהייה בהם נמנע עד לאישור משרד הביטחון, אוכלסו השבוע במשפחות חדשות, מתנת היישוב היהודי בחברון לקראת חג הפסח. עשרות אלפי היהודים, מכל הזרמים והסגנונות, שיגיעו כמדי חול המועד לחברון, יוכלו להצטרף לאירועים השונים ולסיורים ולהתרשם מכך שמעשה החלוציות החברוני טרם נגמר והוא הולך ומתעצם משנה לשנה.
הכותב הוא מורה דרך ורכז טיולים במדרשת חברון