פולמוס המשואות רחב בהרבה מכפי הנדמה. זהו אינו עוד וויכוח על סמכויות מיניסטריאליות. אינו עוד פרץ של קרב אגו-פוליטי. מאחורי פולמוס המשואות מתנהל קרב איתנים על צביון. על שאלת מיהו הליכוד. על הכרעת ההנהגה העתידית ביום שאחרי בנימין נתניהו.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מתאר תופעה פנים-ליכודית שהוא אינו רוצה להיות חלק ממנה. לפני חודשים אחדים ישב יו"ר הכנסת עם קבוצת עיתונאים דתיים ופטפט עצמו לדעת. במהלך השיחה הוא ביקש מהם לנצור פה. להוותו, אחד מהם הפר מילתו. המסך הורד באחת ומשנתו דלפה החוצה.
מבחינתו של אדלשטיין, מירי רגב היא תופעה שיש להילחם בה. הוא רואה בה את ההיפך הגמור מממלכתיות וסבור כי היא אוכלת את הליכוד מבפנים. עבורו אין מדובר בתום עידן הפוליטיקלי-קורט המאפיין את הפוליטיקה העולמית בעידן טראמפ אלא חציה חצופה של כל הקווים האדומים.
מירי רגב מנופפת בגרעין ליכודי גדול המעריץ את דרכי פעולתה. אנשים אוהבים מנהיגים נועזים, היא אומרת. הם אוהבים אותם עומדים על שלהם מבלי למצמץ ומי שמתבייש ומשתפן בכל הנוגע לעמדות הליכוד – מקומו אינו במפלגה.
וצריך לומר את האמת: חברי ליכוד רבים מעריצים הערצה עיוורת את אורן חזן. אין זה מופרך שהוא יצליח להשתחל על נקלה בתוככי רשימת הליכוד הבאה.
אדלשטיין חושב קדימה. לטווח הארוך יותר. ליום שאחרי הפריימריז. כי בסופו של יום יש עם שצריך לשנע אותו לקלפיות ביום הבחירות ולעודד אותו לשלשל את פתק מחל בקלפי. ככל הנראה זה לא יקרה עם מירי רגב בראשות הליכוד. עם כל הכבוד למקדשי הנקניקיות ורעשני הכנסים בגני התערוכה, רוב העם שמחוץ לגרעין הליכודי הקשה - אינו שם.
ולא, אל תקראו לו דור ב' של דן מרידור ובני בגין. אדלשטיין אינו במקום הזה. למרות הביקורת שהוא מעביר בשיחות סגורות על גלי החקיקה הימנית בהכוונת ראש הממשלה נתניהו, השר יריב לוין ושרי הבית היהודי, רגליו נטועות עמוק בהרי יהודה ובנימין.
לא תתפסו אותו מחסיר אף מאהל של יוסי דגן בפאתי חומש והוא אף יקפיד שלא לדלג על אף כנס המתקיים על אדמות השומרון. אדלשטיין תמיד יהיה עם עין אחת במעמקי הפנקסים של קבלני הקולות במפלגת השלטון הצפויים למקמו גם ברשימת הליכוד הבאה בחמישיה הפותחת.
זו הסיבה שהוא מרגיש כל כך בטוח לנהל את המלחמה העיקשת - וצריך להודות: הלא ממש ברורה – מול השרה רגב. צודקת רגב שמדובר בסך הכל בנאום. כולה נאום ואדלשטיין רוקע ברגליים ומציב אולטימאטומים.
זה לא הנאום, משיב אדלשטיין. זו התופעה המגונה.