שלוש שנים וחצי עברו מאז זינק סרן במיל' איתן פונד למנהרת תופת כדי לחפש את חברו הדר גולדין שנלקח על ידי מחבלי החמאס. על התעוזה קיבל פונד את אות הגבורה.
מאז התחתן, עבר להתגורר בסנסנה שבדרום הר חברון ולפני חודשיים נולדה לו ולרעייתו בת, אורי.
בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" קורא פונד לממשלה לפעול להשבת גופתו של הדר הי"ד. "במבחן התוצאה מדובר בכישלון מוחלט. אין מעשים בשטח. דברים לא זזים כמו שהם צריכים לזוז, וגם כשכבר מתקבלות החלטות, בלחץ המשפחות, הן לא מיושמות באופן מלא. אם את שואלת אותי, זה צריך לעלות הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות. נוח למנהיגים למרוח את הזמן, לא לקבל החלטות. בעיניי זה אירוע עצום וערכי שלא מטופל בעוצמות הנדרשות".
פונד קורא לממשלה ליישם את החלטות הקבינט במלואן משום שמדובר במאבק לאומי ולא פרטי של המשפחה השכולה.
"נוח להם שמשפחת גולדין מנהלת מאבק ממלכתי ושקט. הם לא רואים את ההשלכות החמורות של סיטואציה של הפקרת חיילים על מפקדים וחיילים בשטח? הרי המשמעות של זה עלולה להיות הרת אסון במלחמה הבאה. ברור שכל חברי הכנסת רואים בזה ערך, אבל כנראה לא מספיק כדי שזה יזיז משהו במציאות. מה באמת קרה עד עכשיו? התשובה העצובה: כלום".
בראיון נשאל האם מוצדק להפוך את העולם כדי להחזיר גופות של שני חיילים? "החיילים האלה נשלחו לקרב. הקרב לא מסתיים עד שהם לא חוזרים הביתה, גם אם הם לא בין החיים. ברור שאם הם בחיים יש לזה משמעות עצומה, אבל גם אם הם מתים זה ערך מוסרי עליון. יש פה אמירה ערכית שכל חייל שיוצא לקרב יודע שיעשו הכל כדי להחזיר אותו. גם אם לא אמרנו זאת מפורשות, ברגע ששלחנו את גולדין ושאול לקרב הבטחנו להם שנחזיר אותם.
"בלי ההבטחה הזאת, שלא משאירים פצועים בשטח, ולא שבויים בידי האויב, חיים או מתים, לחייל יהיה הרבה יותר קשה לצאת לקרב. כל רגע שעובר ובו לא פועלים כדי להחזיר אותם הביתה, ההבטחה הערכית וההכרחית הזאת בין כל חייל שנשלח לקרב לבין המערכת הצבאית הולכת ומתמוססת. הנזק הערכי לצה"ל הוא אדיר. אני אומר לך את האמת, שאין לי מושג מה אגיד לחיילים שלי במלחמה הבאה. אני משרת כמ"פ במילואים. לא אוכל לשקר. לא אוכל לומר להם שמדינת ישראל תעשה הכל כדי להחזיר אותם. אני חושב שאשתוק".
פונד קרא שוב למנהיגי המדינה להפעיל לחץ אדיר על חמאס שיביא לשחרורם של הבנים, "חג החירות שלנו כעם חסר, כשיש בנים שלא שבו לגבולם".