ברשתות החברתיות נשמעו לפני החג בדיחות לפיהן העובדה שלנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, יש בת וחתן יהודים-אורתודוקסים, השפיעה עליו, וגרמה לו לערוך ניקוי יסודי בקבינט שלו לפני פסח (המילה "קבינט", באנגלית, פירושה גם ארון או שידה).
אולם, עזיבתם של שר החוץ, רקס טילרסון, והיועץ לביטחון לאומי, הרברט מקמאסטר, הן חדשות טובות עבור מי שמודאגים לגבי שני העניינים החשובים ביותר על סדר היום העולמי – עניינים שהולכים יד ביד: עצירת התחמשותה של איראן בנשק גרעיני, ועצירת הטרור שאיראן מייצאת.
טילרסון טען באופן עקבי כי איראן עומדת בתנאיו של הסכם הגרעיני מ-2015, גם אם היא חורגת מ"רוח" ההסכם. הוא לחץ על טראמפ להמשיך ולתחזק את ההסכם, כדי לשמר את ההשפעה האמריקנית על פיתוחם של טילים בליסטיים.
מקמאסטר היה ידוע כמי שייעץ לנשיא לפעול למען שיתופי פעולה בינלאומיים. הוא תמך גם במציאת דרכים לשמר את ההסכם.
לדברי טראמפ, אי יכולתו של טילרסון לראות עמו עין בעין בנושא איראן היתה הסיבה העיקרית לפיטוריו. מעתה ואילך, הממשל של טראמפ יקדם רק את המדיניות שהנשיא מאמין בה.
פירוש הדבר שיהיה צורך "לתקן או לזרוק לפח" את ההסכם, כפי שאמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, המקורב לנתניהו, אמר לג'רוסלם פוסט כי אם העסקה תתוקן בצורה טובה, ניתן יהיה אפילו להאריך אותה, כדי לוודא ש"פסקאות השקיעה" שלה יישארו רחוקות מאיתנו.
פיטורי טילרסון ומקמאסטר שלחו לאירופה מסר חשוב, לפיו ארה"ב רצינית לגבי הצורך בצעדים דרסטיים. מייד אחרי שפיטר את מקמאסטר בטוויטר, הסכימו שלוש השותפות האירופאיות להסכם עם איראן – בריטניה, צרפת וגרמניה – להפעיל סנקציות חדשות של האיחוד האירופי על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, וכעונש על התערבותה במלחמת האזרחים בסוריה.
נתניהו אמר לשרי החוץ של גרמניה וצרפת שלדעתו, טראמפ ייסוג מההסכם. אבל קיימת תקווה חדשה, לפיה ניתן יהיה לגבש הסכם על סנקציות ופיקוח מוגבר על אתרי הגרעין של איראן, לפני הדדליין שהציב ממשל טראמפ.
ממשל טראמפ מצליח, סוף סוף, לתקן את הטעות הגדולה ביותר של הנשיא הקודם, ברק אובמה, אשר עלולה עדיין לאפשר לאיראן להטיל צל גרעיני על המזרח התיכון והעולם כולו.
במסגרת שאיפתו להגיע למה שנודע בתור "התוכנית הפעולה המשותפת הכוללת" (JCPOA), אובמה עצם את עיניו לתוקפנות איראנית בתימן, בעיראק, בלבנון ובסוריה.
הוא לא ראה חשיבות יוצאת דופן בעצירת התפשטות הטרור של החיזבאללה, בחסות איראן, בלבנון, וזה של חמאס בעזה.
כעת, המסר הברור מהבית הלבן הוא שאין עוד סובלנות כלשהי לטרוריזם, וכי הקהילה הבינלאומית כולה חייבת להתאפס על עצמה, כי המלחמה בטרור נעה קדימה במלוא הקיטור.
פירוש הדבר שפועלים נגד איראן, מעניקת החסות המובילה בעולם של הטרור, ששלוחותיה גורמות כאוס במזרח התיכון כולו.
שר החוץ הנכנס, מייק פומפיאו, מכיר בסכנת הטרור האיסלמי הרדיקלי ואינו חושש לומר את המילים הנ"ל – שלא כמו אובמה ומזכירי המדינה שפעלו תחתיו.
היועץ לביטחון לאומי הנכנס, ג'ון בולטון, קרא לפעילות משותפת של ארה"ב וישראל נגד איראן.
לצורך זה, השניים יעבדו בתיאום קרוב עם נתניהו, אותו לא טרח טילרסון לבקר כשהגיע למזרח התיכון, ועם יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמן, שערך באחרונה ביקור מוצלח בוושינגטון.
הנסיך הוא המפתח לעצירת הטרור שיוצא מאיראן, ומניעת הפיכתו לטרור גרעיני. הוא כינה את המנהיג העליון של איראן, האייטולה עלי חמינאי, "ההיטלר החדש" של המזרח התיכון, משום שחמינאי מבקש להשליט את איראן על שכנותיה. אולם רצונו של מוחמד עצמו להשיג יכולת גרעינית, ואזהרותיו כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, הרי שסעודיה תעשה זאת מייד אחריה, הן מאוד בלתי מועילות.
כיצד יכול מזרח תיכון חסר יציבות להתאחד נגד איראן, כאשר גם מניעיה של סעודיה מוטלים בספק? זה בעייתי במיוחד משום שהמנהיגות הסעודית במאמצים נגד איראן היא כה חיונית.
כעת, זהו תפקידם של פומפיאו ובולטון לוודא שהנסיך מוחמד יילך בתלם, ולהשפיע על הנשיא טראמפ לקבל את ההחלטות הנכונות לגבי איראן.
מההגדה של פסח אנו למדים שבכל דור ודור קמו עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידם.
ייתכן שבדיעבד, חילופי המשמר הללו בקבינט של טראמפ ייזכרו כמכשיר מפתח בו השתמש הקב"ה כדי להציל את ישראל מהשמדה גרעינית, ואת העולם – מהתפשטות הטרור.
מרטין אולינר הוא נשיא משותף של Religious Zionists of America ויו"ר ה- Center for Righteousness and Integrity.