מספרם של ההרוגים בתקיפה הכימית בסוריה עדיין אינו ברור, אולם נראה שהמספר הזה הולך ועולה. זאת לבד ממספר עצום של נפגעים מחנק, רבים מאוד מהם ילדים.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם המזרחן המומחה לסוריה פרופ' משה מעוז המבהיר כי גם אם רמת המהימנות של דיווחי האופוזיציה הסורית אינה גבוהה ומטרותיה של האופוזיציה הסורית ברורות לזעזע את העולם, הרי שאין לשכוח כי "יש תקדים כי ב-2013 היה שימוש בנשק כימי בהיקפים הרבה יותר רחבים. אובמה איים לתקוף אבל פוטין עשה לו תרגיל כשאמר שהוא ידאג לפירוק הנשק הכימי. לפני כשנה טראמפ הפציץ מחנה של צבא אסאד ליד חמא כי תקפו כימית ליד אידליב. עכשיו זה המשך".
על זאת מוסיף פרופ' מעוז ומציין את שתיקתו של העולם מול מציאות טראגית שאינה מתחילה ומסתיימת בהיבט הכימי, שכן עד כה "חצי מיליון אנשים נהרגו כבר. הרס תשתיות והעולם שותק".
מה מניע את בשאר אסאד כשהוא בוחר להשתמש בנשק כימי לעת הזו? "המטרה של בשאר היא להשתלט על כל סוריה. הוא השתלט על שמונים אחוז ונותרו כיסים של התנגדות והוא רוצה להפחיד אחרים שזה מה שיקרה להם אם לא ייכנעו".
"אמצעי התקשורת בעולם הסוני נרעשים ומפרסמים את הדברים אבל זה לא מזיז לאף אחד. המחנה הסוני בעולם הערבי בראשות סעודיה נכשל", אומר הפרופ' מעוז ומונה שורת זירות ברחבי העולם, כסוריה, לבנון ותימן, בהן ניסה העולם הסוני להתעמת עם יריבו השיעי ולא צלח אלא נסוג לאחור. "הסונים נסוגים ללא תמיכה אמריקאית. האמריקאים לא רוצים להתערב. מי ששולט בסוריה הן איראן ורוסיה".
באשר לעצם היכולת של הקהילייה הבינלאומית להגיב, אומר מעוז כי אכן באפשרותן להגיב, אך רק בממד ההצהרתי כיוון ש"לפוטין יש זכות וטו במועצת הביטחון שהיא הפורום המחייב. סין תתמוך בזכות הוטו הזו. המעצמות משחקות משחק לקידום אינטרסים שלהם".
ומה לגבי ישראל? "אצלנו חושבים שאם אנחנו קרובים לרוסים הם יתמכו באינטרסים שלנו אבל הם תומכים רק באינטרסים שלהם. יש להם בסיס ימי בטרטוס ויש להם עוד בסיס אווירי, יש להםפ מערכות נשק מתוחכמות שמכסות את כל ישראל. רוסיה לא רוצה לפגוע בישראל אבל האינטרסים שלה חשובים".
עם זאת לצד המתיחות בין ישראל לרוסיה סבור הפרופ' מעוז כי באפשרותה של ישראל לנצל את המתיחות הקיימת בין רוסיה לאיראן "השאלה אם הן יחלקו את העוגה או יריבו ביניהם. ישראל צריכה סיוע אמריקאי כדי לבלום את הרוסים אבל הסיוע הזה לא מגיע. לרוסיה אין אידאולוגיה אלא אינטרסים. אצל איראן יש אינטרסים אבל גם אידאולוגיה אנטי ישראלית, ולכן קל יותר לפעול מול הרוסים".
לדבריו "המפלט היחיד הוא רוסיה, אם היא תחליט לסלק את האיראנים, אבל אני לא רואה את זה קורה. האיראנים נמצאים שם עם כוחות ומיליציות מכל כיוון ורוסיה לא תלך להילחם איתם".
באשר לנוכחות הקלושה של ארה"ב בזירה המתוחה הזו מזכיר פרופ' מעוז כי "יש לארה"ב עדיין נוכחות קטנה של אלפיים חיילים באזור הכורדי של סוריה, אבל טראמפ רוצה להשיג אותם. הם לא עושים הרבה כדי לא להסתבך. צריך לשכנע את טראמפ והיו שיחות בין טראמפ לנתניהו ובנושא הזה הייתה מתיחות, בעוד בנושא הפלשתיני הייתה הסכמה. הסוגיה העיקרית היא איך לשכנע אותו".
פרופ' מעוז מעלה שאלה משמעותית נוספת והיא עד מתי תמשיך רוסיה להבליג על התקיפות הישראליות בסוריה תוך פגיעה בריבונותה של המדינה. לדבריו בהחלט קיימת אפשרות שישראל תיבלם בידי הרוסים ויתכן שהרוסים כבר בולמים אותה כעת.
על התחושות בסוריה עצמה והקריאה שם לפתרון מדיני שישים קץ לקטל, אומר פרופ' מעוז כי "גם בגלל הנשק הכימי וגם בגלל הנשק הקונבנציונאלי, שהוא לא פחות קטלני, יש הרבה סורים שאומרים מספיק, רוצים לחזור לבתינו אחרי שבע שנים של מלחמה נוראית. בשאר מבטיח להם לחזור לחיים נורמאליים אם ייכנעו. גם הרוסים רוצים פתרון מדיני ולא משנה להם אם זה יהיה עם אסד אלא שיהיה פתרון מדיני בתכתיב שלהם מול שלטון לגיטימי. לאיראן חשוב שזה יהיה משטר שיהיה תחת השפעה שיעית. יש בסוריה פוספטים והרוסים והאיראנים מתחרים על פיתוחה של סוריה, גם הסינים מעוניינים בכך, אבל כל זה יקרה רק אחרי פתרון מדיני".
על המפגשים במערב לפתצרון כלשהו בסוריה, פגישות שבחת מהן גם הוא עצמו השתתף, אומר מעוז כי הדברים מתחילים ומסתיימים בהכרזות ובהצהרות חסרות תכלית מעשית. על המפגש בו הוא עצמו השתתף הוא מספר: "הייתי שם בז'נבה כחלק ממכון מחקר. הוזמנתי לשם וגם דיברתי. זה היה די נאיבי, מדברים מבלי שייצא מכך שום דבר. זו חבורה גדולה שלא מגיעה לשום הישגים למעט הצהרות. בקזחזטאן היו שיחות מקבילות שאולי יותר אפקטיביות, אבל גם מהם לא יוצא שום דבר וכך בסוצ'י ובדרום מערב טורקיה. קשה לי לראות את המודל שיביא לפתרון".
עם זאת מעוז משער "שיגיעו לפתרון מדיני תוך כניעה של המורדים ואסאד יחזור לשלוט ברובה של סוריה בחסון איראנית ושל חיזבאללה. זה רע מאוד לנו, כי זהו הציר השיעי שמאיים מאוד על ישראל אסטרטגית מעבר לפגיעה ההומניטאריות. לא בכדי נסע נתניהו 7 פעמים למוסקבה כדי למצוא פתרון, אבל זה לא מביא לתוצאות".