בראיון ליומן ערוץ 7 קובע דב קלמנוביץ', המשנה לראש עיריית ירושלים, פצוע האינתיפאדה הראשון, כי יש להציב בתודעה הישראלית את פצועי מערכות ישראל והמלחמה בטרור כחלק מהקרבן שהקריבה מדינת ישראל במערכותיה לעצמאות, וזאת כחלק מיום הזיכרון לחללי צה"ל.
בראשית הדברים נשאל קלמנוביץ' אם אינו חושש שמא הרחבת מעגלי הזיכרון תעורר פולמוס נוסף וקשה בחברה הישראלית, וזאת בעיקר לנוכח הפולמוס בעבר על הכללת קרבנות הטרור ביום הזיכרון.
קלמנוביץ', מארגן עצרת הזיכרון "ביחד ובתקווה" שתתקיים בהר הצופים, אינו חושש מוויכוחים. הוא מזכיר לנו ש"אנחנו אחרי שבעים שנות קיום המדינה ופולמוס אינו זר לתודעה היהודית. בכל מקום בהלכה ובמחשבה ובהיסטוריה יש מקום לפולמוס שרק מפרה ומזקק את האמת לאמיתה. ביום הזיכרון חלו שינויים במהלך השנים", הוא אומר ומזכיר את הכללת נפגעי הטרור כחלק ממערכות ישראל.
באשר לשאלה אם ניתן להכריע את הדברים ללא התנצחות בלתי נעימה בין נפגעים לנפגעים, אומר קלמנוביץ': "בוודאי שאנחנו רוצים לעשות הכול בדרכי שלום, אבל כדרכם של יהודים וישראלים יש מחלוקות ובסוף הדברים מתקבעים, כמו שהיום אין חולק על כך שחללי הטרור הם חלק מהמאבק הלאומי".
"אנחנו פותחים את עצמנו, המלחמות השתנו, הם כבר לא המלחמות של לפני 70 שנה. היום המאבק בטרור הוא חלק מהמאבק הקיומי שלנו. מסתובבים בינינו עשרות אלפים מצולקי גוף ונפש שחוזרים בכל יום לאותם קרבות ופיגועים, ומסתובבים בינינו כחלק מהמאבק הלאומי שלנו וראוי גם להנציח אותם.
''הסיכויים שלי לחיות היו אפסיים ושרדתי, אבל כפסע היה ביני לבין הנצחה שלי בהר הרצל. אנחנו לא צריכים לחתוך את יום הזיכרון רק למי שכבר אינו בינותינו. האומה מרכינה ראשה גם למתהלכים איתנו כאחד האדם אבל זה רק כלפי חוץ, כי בכל רגע הם נמצאים עדיין בתחושותיהם בסג'עייה או בשוק מחנה יהודה. לכן נכון שבשנת השבעים נזכיר את כלל הנלחמים על מערכות ישראל, ובכללם גם הפצועים".
מאחר והטקס לזכרם של קרבנות הטרור נקבע לשעה מאוחרת יותר מהטקס לזכר חללי מערכות ישראל, נשאל קלמנוביץ' אם להערכתו נכון לקיים גם כאן הפרדה נוספת בין הרכנת הראש למען הפצועים לבין הרכנת הראש לזכר ההרוגים, והוא משיב: "אני תומך במציאות של אחדות וטקס אחד לאלה ולאלה. אבל הייתי בוועדת מלץ, שדנה במחלוקת הזו, והתקבלה שם המסקנה של חלוקת הטקסים, כדי שיהיה נועם ואנחנו חיים עם ההחלטה בשלום.
''גם כאן נצטרך למצוא דרך להתחשב בכל הצדדים, אבל שניהם צריכים להיות באותו יום. בהפרדה יש משהו מאוד מבזה, כי אם אומרים שמערכות ישראל זה רק החייל בחזית ומי שפגוע מפיגוע כי הוא יהודי אינו חלק ממערכות ישראל, יש בכך פגיעה. לכן לכולם יש מקום ביום הזיכרון".
הרעיון אותו מבקש קלמנוביץ' לקדם עדיין אינו נמצא על שולחנם של המחליטים, "ככל שידיעתי משגת לא שמעתי על מגעים כאלה ואחרים, אבל הדברים מתבשלים ונידונים בקבוצות כאלה ואחרות בקרב הנפגעים. עדיין לא הגיעו להבשלה עד כדי בקשה בוועדה לטקסים וסמלים, אבל אני סבור שהדברים יבשילו לכדי פנייה".