בשבוע שעבר היה נדמה לרגע שהנה הנה זה קורה, הממשלה והכנסת מתעשתות בעקבות משבר המסתננים והולכות לבצע תיקון היסטורי לשגיאה היסטורית.
בעקבות הנסיגה המאולצת מההסכם עם האו"ם בעניין המסתננים הודיע ראש הממשלה על כוונתו לחוקק פסקת התגברות שתאפשר לחוקק מחדש את החוק המקורי למאבק בהסתננות. יו"ר כולנו השר כחלון ענה בעל כרחו אמן ושרי הבית היהודי, בנט ושקד, מיהרו בצדק להרים את הכפפה ולהודיע על קידום הצעת חוק "פסקת ההתגברות" של ח"כ סמוטריץ' שכבר מונחת למעלה מחצי שנה על שולחן הכנסת.
חקיקה כזו, גם אם לא בנוסח המדויק שאותו הציע סמוטריץ', עשויה לשנות לחלוטין את כללי המשחק בציר הזה שבין המערכת הפוליטית, הממשלה והכנסת, ובין בית המשפט העליון. הכנסת תוכל לגבור במקרים שבהם הדבר באמת נחוץ על פסילת חוקים בידי בית המשפט העליון, ובית המשפט מצידו ידע שאפשרות כזו אכן קיימת, ואולי ידו תהיה קלה פחות על הדק הפסילה.
אולם הימים חולפים ונדמה שעת הרצון עלולה לחמוק מבין האצבעות. ראש הממשלה נתניהו הוציא אמנם את אותה הצהרה לוחמנית בשבוע שעבר, אולם נכון לרגע זה הוא לא נוקף אצבע על מנת לאפשר את קידום ההצעה, באמצעות כינוס של ועדת השרים לענייני חקיקה.
מצידם של שרי האגף הימני-אידיאולוגי בליכוד שהיו אמורים לקפוץ על ההזדמנות כמוצאי שלל רב לא נשמעים קולות ברורים מספיק הקוראים לנתניהו לעשות מעשה כאן ועכשיו. גם בבית היהודי נשמע בנושא זה בעיקר קולם של השר בנט וח"כ סמוטריץ'. קולם של בכירים אחרים במפלגה, ובעיקר של שרת המשפטים שקד, כלל לא נשמע בנושא.
הדרך לחקיקת פסקת התגברות לא תהיה קלה, אולם תקדים חוק ההסדרה כבר הוכיח שגם מה שנראה ברגע הראשון בלתי אפשרי יכול להיות אפשרי אם מחליטים ללכת עליו בכל הכוח והנחישות. לא תהיה ממשלה מתאימה יותר לחקיקה הזו מהממשלה הנוכחית, ולכן כובד המשימה משמעותי כל כך.
אם הקואליציה הנוכחית תמעל בתפקידה ולא תחוקק את החוק הזה אין לה זכות קיום. הקואליציה הנוכחית תיזכר במקרה כזה לדיראון עולם כמי שהחמיצה את השעה לבצע תיקון היסטורי ולהחזיר את השפיות למערכת האיזונים והבלמים של מדינת ישראל. חלון ההזדמנויות הוא מצומצם - אסור להחמיץ את השעה.