בראיון ליומן ערוץ 7 מציג ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת, מחקר השוואתי שבחן את התקדימים הבינלאומיים לפסקת ההתגברות אותה מבקש ראש הממשלה נתניהו להביא בפני ראשי הקואליציה במגמה לפתור את סוגיית המסתננים מבלי להתעמת עם בג"ץ.
"שיטות משפט דמוקרטיות מסדירות בחוקה או בדרכים אחרות את מערכת היחסים בין הרשות השופטת למחוקקת באופן מאוזן. בית המשפט אינו הפוסק היחיד אלא קיימת מערכת של איזונים ובלמים", פותח ד"ר בקשי ומציג שלוש שיטות ליצירת האיזונים הללו, והראשונה בהם היא השיטה האמריקאית:
"שיטה אחת היא שיטת בחירת השופטים. מדינות כמו ארה"ב נותנות כוח רב לשופטים לביטול חוקים באופן סופי, אבל מצד שני שיטת מינוי השופטים היא ייצוגית. שופטי העליון מתמנים על ידי הנשיא באישור הסנט, כך שאין פער גדול מדי בין העמדות הרווחות בציבור לבין העמדות בבית המשפט".
מוסיף ד"ר בקשי את המודל הקנדי: "קנדה היא זו שהמציאה את הרעיון של ההתגברות ואומרת שביהמ"ש יכול לפסול חוקים שאותם הוא מוצא כמנוגדים לחוקה, אבל המחוקק יוכל לחוקק שוב את החוק בצורה שתתגבר על פסיקת בית המשפט".
על גישה זו יש שיטענו כי היא מעניקה למחוקק כוח על המכופף באופן אוטומטי את מעמדו וכוחו של בית המשפט, ואולם בקשי מסביר: "הרעיון הוא לא שאנחנו לא סופרים את בית המשפט, אלא לייצר דיון ציבורי. בסופו של דבר לא רק לבית המשפט אכפת מחוקה וזכויות אדם אלא גם למחוקק אכפת מהערכים הללו, ולכן כשיש מחלוקת ביחס לפרשנות החוקה, כמו במקרה המסתננים ששם ביהמ"ש מקל מאוד עם המסתננים ומקשה על תושבי דרום תל אביב וההגירה לישראל, והמחוקק סבור אחרת, במצבים כאלה של מחלוקת כנה ואמתית, שם מוצדק לתת למחוקק את זכות המילה האחרונה כי הוא שמייצג את הציבור".
בדבריו מוצא ד"ר בקשי את המודל הבריטי כמתאים ביותר למציאות הישראלית, והוא מפרט: "המודל הנוסף הוא הבריטי. שם יש חוק זכויות אדם שקובע שכאשר בית המשפט מוצא חוק המנוגד לחוק זכויות האדם הוא יכול להציג הצהרת אי התיישבות. הוא לא פוסל את החוק אלא מניח את החוק חזרה לפתחו של המחוקק וממילא גם לפתחו של הציבור שעוקב בתקשורת פתוחה אחר המתרחש. במקרים שהמחוקק דרס את זכויות האדם הוא ישפיל את עיניו מול הציבור ויתקן את הדברים בעצמו".
לטעמו של בקשי הצהרת אי התיישבות במדינה דמוקרטית ופתוחה היא הצהרה בעלת כוח ומשמעות ולא כפי שנדמה אולי מהלך חסר ערך וכוח. "המחוקק צריך להיבחר בכל ארבע שנים וההצהרה לא תישאר ללא מענה. כאשר המחוקק מבין שבית המשפט צודק הוא יתקן וכאשר למרות זאת הוא נשאר בדעתו, אלו בדיוק המצבים שצריך לתת לו בהם את הבכורה".
"לאור העובדה שאין בישראל חוקה", סבור ד"ר בקשי ש"המודל הבריטי הוא האיזון הנכון, והוא מוסיף: "ישאל השואל מי יגן על זכויות האדם והמעוטים? התשובה היא שהעם הוא שיגן על מיעוטים וזכויות אדם". דוגמא לכך הוא מוצא באופן בו חזר בו בשבוע שעבר ראש הממשלה מתכנית העברת המסתננים רק בשל לחץ ציבורי "העם הוא זה שאני סומך עליו. הלחץ הציבורי פעל בשבוע שעבר בתוך שעות. נבחרי הציבור יודעים שהם צריכים לתת דין וחשבון לעם ולכן הם מראש קשובים ללחץ הציבורי של העם".
"הרי מוסכם שאת החוקה צריכים לקבוע נבחרי הציבור, אז איך אוכל לסמוך על הכנסת שתחוקק את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואני לא סומך עליה שתקבע מתי נכון לחרוג ממנו?", מציב בקשי שאלה.