השר לשעבר חיים רמון מתייחס בערוץ 7 לסערה הפוליטית סביב כוונת הממשלה להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת ''לחסן'' חוקים מפני פסילה בידי בית המשפט העליון.
רמון מסביר את נחיצותה של 'פסקת ההתגברות' לאיזון בין הרשויות ולהחזרת האמון בבית המשפט העליון. לדבריו המאבק הנוכחי "זה לא בג"ץ מול הכנסת, זה בג"ץ מול הדמוקרטיה, זה הוויכוח האמיתי כרגע".
הוא מספר כיצד קידם בעבר את חקיקת חוק יסוד החקיקה תוך קיום שיח עם נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, "כשר משפטים הגעתי להסכמה עם הנשיא ברק על חקיקת חוק יסוד החקיקה שזה החוק הנחוץ. לפי מה שהסכמנו בחוק ניתנה בפעם הראשונה סמכות מפורשת לבית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת בהרכב מיוחד והיתה שם פסקת התגברות לתקופת זמן קצובה של ארבע עד חמש שנים.
''השופט ברק גרס שצריך 70 ח"כים כדי להחליט על התגברות, אני גרסתי 65 והזכרתי שחוקי היסוד שעליהם נסמך ברק עברו בכנסת ברוב של 32 ח"כים בלבד. זה מה שהיה צריך להיות וצריך להיות גם היום".
"לא יכול להיות שבית המשפט העליון יפסול חוקים", מדגיש רמון, ''הגענו גם לאבסורדים שלא רק פוסלים חוקים על מהות אלא גם על פרוצדורה", אומר רמון ומסביר כי כוונתו לפסילת חוק מס על דירה שלישית.
רמון דוחה את הביקורת של השמאל על פסקת ההתגברות שלטענת האופוזיציה פוגעת בכוחו של בית המשפט העליון. "לא היה שלטון חוק בימי אגרנט, בימי שמגר, בימי השופט לנדאו? לא היה פה בית משפט לתפארת? בית משפט שהיה בעל מעמד בינלאומי? הם לא דאגו לזכויות המיעוטים ולזכויות אדם? הם מאסו בדמוקרטיה? איזה שטויות אלה.
''היה בית משפט אבל הוא היה בית משפט מאופק, היה איזון בין הכנסת לבין הרשות השופטת. הם כיבדו את הכנסת, הכנסת כיבדה אותם והם הזהירו ש'הכל שפיט' של ברק למעשה יביא לפוליטיזציה של בית המשפט העליון ולפיחות במעמדו''.
לדברי רמון, ''יש ציבורים שלמים בחברה הישראלית שאין להם אמון בבית המשפט העליון. זה דבר מחריד, זה דבר נורא ואת זה צריך לתקן, צריך להחזיר את בית המשפט העליון לקונצנזוס הציבורי כי כך הוא היה בתקופת ענקי המשפט".
רמון גם מזכיר לחבריו מהשמאל את התנהלות בית המשפט בימי ההתנתקות, "ב-2005 הגישו עתירה נגד ההתנתקות, כמובן שבג"ץ החליט שהכל שפיט אז גם זה שפיט. דבר מופרך, היה הרכב של עשרה שופטים. תשעה אמרו שההתנתקות חוקית ואחד אמר שלא, השופט אדמונד לוי ז"ל.
"במגמה של השנים הבאות בית המשפט הופך יותר ויותר לימני, או לבית המשפט של פעם", אומר רמון ומביא כדוגמא פסיקה של השופט נעם סולברג, "זה רק סנונית שמבשרת את 'האביב הימני' של בית המשפט העליון. אני מבטיח לכם שכשבית המשפט העליון יהיה בעל גוון ימני, או רוב השופטים יהיו בדמותו ובצלמו של השופט אדמונד לוי, השמאל יצא חוצץ נגד בית המשפט העליון והאקטיביזם".
והימין יתחרט על פסקת ההתגברות?
"ודאי שיתחרט והוא יגיד 'איזה בית משפט כיף יש לנו'. אבל זה לא נכון. צריך שיהיה איזון וצריך לכבד את הדמוקרטיה, ויש אנשים שהדמוקרטיה לא מוצאת חן בעיניהם, בעיקר מהשמאל, ואז הם תולים את יהבם על בית המשפט העליון כל עוד הוא פוסק על פי השקפת עולמם. כשהוא יחדל מלעשות את זה אני מעריך שגם הם ישנו את עמדתם".
רמון מתייחס גם לדרישת גורמים בשמאל מראש הממשלה להתפטר בעקבות החשדות והחקירות בענייניו, "אני בעד שלטון החוק ואני מכבד את החוק. והחוק של הכנסת קובע מתי אדם איננו כשיר להיות שר או ראש ממשלה. השופט ברק החליט על נורמות אחרות, בניגוד לחוק, כי החוק קובע שרק אחרי שאדם הורשע בפסק דין חלוט ונדון לשלושה חודשי מאסר הוא איננו כשיר להיות שר, בוודאי לא ראש ממשלה".
"אני מציע לכולם לחכות. תחכו לפחות עד שהיועץ המשפטי לפחות יגיש כתב אישום. תחכו לפחות עד אז. אני מציע לא לתת לפקידים, גם היועמ"ש הוא פקיד אבל פקידים אפילו מהמשטרה והפרקליטות, להחליט על גורל הדמוקרטיה בישראל. והדרך להוריד את ראש הממשלה נתניהו היא באמצעים דמוקרטים, זה מה שאני רוצה, לכך אני מייחל כי הוא מביא עלינו אסון של מדינה דו לאומית", כך רמון.