מאת יהונתן ונדר
שר הביטחון שנקלע למצוקה פוליטית במפלגתו חיפש קורבן לחבוט בו כדי להתאושש. התוצאה – מהומה גדולה. פשרה שהושגה עם משפת זר הופרה, החיילים קיבלו פקודה לחלל שבת; קרבות קורעי לב נערכו במהלך השבוע בחוות גלעד, פואד הכחיש שידע על חילול השבת, ואולם גורמים בכירים מודים: הפקודה הגיעה ישירות משר הביטחון
"ביום רביעי היו הבנות ברורות עם פואד", אומר הודי ליברמן, ראש מועצת קרני שומרון. "הסיכום היה שהמבנים החקלאיים יישארו, הקרוואן של איתי זר יפונה, ויהיה אפשר להמשיך ולעבד את הקרקע".
באותו יום נאלצו ליברמן וחבריו מהנהגת יש"ע לעמוד מול התושבים ולבקש מהם להתפנות בשקט, מאחר ויש הבנה עם לשכת שר הביטחון. "עברנו אי נעימות", הוא מעיד השבוע. אבל למחרת, ביום חמישי, שינה פואד את דעתו. הוא הודיע שגם שאר המבנים שמשמשים את החווה יפונו.
לדברי ליברמן, נעשה ניסיון לערב את ראש הממשלה, וביום שישי התקבלה הודעה שאיום הפינוי נדחה עד אחרי שבת. בהתערבות אנשי שרון, האיום נדחה, אם כי לא הוסר. בשטח קיוו לדחות את רוע הגזירה עד יום ראשון בבוקר, לפני ישיבת הממשלה. ההערכה הייתה שלא ניתן יהיה לבצע את הפינוי אחרי ישיבת הממשלה: "כמו כל יהודי טוב, חשבתי שאחרי שבת מדובר על יום ראשון לפנות בוקר", אומר ליברמן. "לא לקחנו בחשבון שהדבר ייעשה מייד במוצאי שבת, תוך כדי חילול שבת".
אולם הפינוי התחיל מייד במוצאי שבת. עד מהרה התברר שלצבא יש הגדרה חדשה למונח 'צורך מבצעי': "כשהייתי באמצע ההבדלה צלצל הטלפון, ומן העבר השני דיווחו לי שהפינוי החל", מספר ליברמן. חיילים בשטח סיפרו לכלי התקשורת שנאמר להם שהרב הצבאי הראשי, תת אלוף הרב ישראל וייס, אישר לצאת למאחז בשבת. זה היה כמובן שקר; ההחלטה התקבלה לאחר כניסת השבת, ואיש לא טרח להתייעץ עם הרב.
"דגל שחור מתנופף"
מה קרה בין רביעי לשישי? מה גרם לשר הביטחון להפר את הסכם הפשרה (שנטה בבירור לטובותו של פואד) עם משה זר? פרשנים במערכת הפוליטית תמימי דעים: סקר מקיף שנערך בקרב מתפקדי העבודה ושפורסם במעריב לימד על יתרון גדול של מצנע על בן-אליעזר. ממצאי הסקר - ובעיקר הפחד מהמשך המגמה שלו – הלחיצו מאוד את פואד והוא החליט 'לצאת גבר' בין בוחרי הפריימריס במפלגתו. לשם כך הו היה זקוק לתמונות שילמדו על אופיו המנהיגותי הנחוש. למשל מאבק אלים בין חיילים למתנחלים. ופואד החליט להפוך (בנחישות!) את שורת הסיכומים עם משפחת זר ולהורות לצבא להיכנס לחווה ולגלח אותה עד היסוד. ועדיין נשאלת השאלה מדוע לחלל את השבת? מי הפריע לו לגלות 'מנהיגות נחושה' ביום ראשון בבוקר? בדיעבד מסתבר שבן אליעזר עשה את הפינוי במוצאי שבת כדי לסיים אותו לפני ישיבת הממשלה. הוא חשש שאם הפינוי יתחיל ביום ראשון לפנות בוקר, הוא לא יסתיים לפני ישיבת הממשלה, ולא יסתיים בכלל. ואכן, בן אליעזר הצליח במזימתו, ועד שעות הבוקר כבר הסתיים הפינוי. שר הביטחון מיהר להצהיר מייד במוצאי שבת שאין לו מושג מי החליט לחלל שבת כדי לפנות את המאחז. אולם רבים אחרים חושבים דווקא שיש להם מושג.
ח"כ צבי הנדל, ממפלגת תקומה, אמר כי למרות ההכחשות, ידוע לו שההוראה הגיעה הישר מפיו של בן אליעזר. "זה עבר מעל ראשו של הרמטכ"ל. הוא הופתע מהפעילות בשבת בדיוק כמו כל עם ישראל", הוא אומר. גורם אחר המצוי בפרשה, הבהיר לנו כי ההוראה הגיעה ישירות מאגף המבצעים במטכ"ל, ואין ספק שבן אליעזר ידע על התכנית. "שר הביטחון יודע שלהזיז גדוד לוקח שש שעות. הוא היה חייב לדעת שהפעילות תעשה בשבת".
אבל שר הביטחון מכחיש. דוברו, ליאור רוטברט, מסר כי "שר הביטחון מתנגד לפעילות בלתי מבצעית בשבת, וכפועל יוצא מכך הוא מתנגד לפינוי מאחזים בשבת. השר לא ידע על חילול השבת, הדבר נודע לו רק בדיעבד". לדבריו, כדי לבחון את המקרה ולמנוע הישנותו בעתיד, הוקמה ועדת חקירה בראשות תת-אלוף שתבחן את הנושא.
ח"כ איתן כבל, חבר סיעתו ומתומכיו המובהקים של חיים רמון, מסכים שמדובר ב'פאשלה מיותרת'. "זה שבר את האמון בין החיילים ומפקדיהם", הוא אומר. "פקודות מטכ"ל קובעות שרק פיקוח נפש מצדיק פעילות בשבת. אני רוצה לקוות שמדובר במקרה נקודתי, שפואד לא ידע עליו".
במפד"ל, לעומת זאת, לא ממהרים לסלוח על חילול השבת. "אם לא תקום ועדת חקירה בלתי תלויה שתחקור ללא משוא פנים ותסיק מסקנות אישיות כלפי כל מי שנגוע בעניין, נאלץ לשקול את המשך דרכנו בממשלה", אומר ח"כ זבולון אורלב. "חילול השבת ההמוני בצה"ל הוא פרשת דרכים במערכת היחסים בין הציונות הדתית ובין המדינה והצבא, לא רק מחדל נקודתי נוסף", הוא מבהיר.
גם בש"ס נדהמו מחילול השבת שגרמה הוראתו של שר הביטחון. יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, אף הגדיר פקודה זו כ"פקודה לא חוקית שדגל שחור מתנוסס מעליה".
מהומה בישיבת הממשלה
ביום ראשון בבוקר כבר סערה המערכת הפוליטית כולה. שר התשתיות, אפי איתם, כינה ברשת ב' את בן אליעזר רמאי, שקרן ופחדן, ובעקבות כך הפכה ישיבת הממשלה לשדה קרב, כשריח בחירות נישא באוויר. בן אליעזר הצהיר שהוא לא יהיה מוכן להישאר בממשלה שאינה נותנת גיבוי לשמירת החוק. הוא אפילו הבטיח שאם לא יחול מפנה דרסטי הוא ישקול לעזוב את הממשלה. שרת התעשייה, דליה איציק, אף דרשה לפטר את איתם. שרון ניסה לפשר בין הצדדים, אבל הקפיד להישאר בעמדת משקיף מן הצד.
בעקבות הישיבה מבהיר שר התיירות, הרב יצחק לוי, כי אי אפשר להשאיר נושא כזה בידי בן אליעזר: "צריך לתת את ההכרעה בנושא המאחזים לפורום רחב יותר, לראשי הסיעות או לקבינט", הוא אומר. "המפד"ל לא יכולה לקבל על עצמה אחריות כשהעניין מוכרע על ידי שר הביטחון בלבד".
לרב לוי אין ספק שבן אליעזר עושה הכל משיקולים פוליטיים פנימיים לקראת הבחירות במפלגת העבודה, שיחולו בעוד כחודש. "נראה אם בעוד חודש לא ישתנו שיקוליו של פואד". "נוסף על כך", הוא מדגיש, "אם פואד היה איש חוק, הוא היה מטפל בעוד כמה בעיות חוקיות, כמו פתיחת הר הבית ליהודים או כמו בעיית ההתיישבות הלא חוקית של הבדואים בנגב".
הרב לוי מצהיר שהמפד"ל לא תפרוש מהממשלה: "מי שצריך לפרוש הוא פואד, לא אנחנו", הוא אומר. "ואם הוא יפרוש, לא נתאמץ לשכנע אותו להישאר".
ביום שני שאחרי ישיבת הממשלה עברה הזירה לכנסת. כמעט כל הישיבות והדיונים עסקו בעניין המאחזים. חברי הכנסת התחרו ביניהם מי יגיד את המשפט המקורי ביותר, שיכניס אותו לכלי התקשורת. חברי כנסת משמאל פתחו במתקפה חריפה של יוזמות למיניהם, כמו פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיגדיר את 'מועצת יש"ע' כארגון מסית.
אבל למרות אווירת הבחירות נראה שלשר הביטחון בנימין בן אליעזר אין שום כוונה לפרק עכשיו את הממשלה. יממה אחרי ההצהרות הלוחמניות בישיבת הממשלה מבהיר דוברו כי אין שום אולטימטום, ומפלגת העבודה לא תצא כרגע מהממשלה. בעניין המאחזים, לעומת זאת, הוא אינו מתכוון לוותר: "פואד רצה שהפינוי יהיה מתוך הסכמה", מבהיר רוטברט. "הוא לא נהנה לראות עימות פיזי. אבל ברגע שהסתבר שהמתיישבים לא מתפנים מרצון, אחרי שכל כך הרבה פעמים הבטיחו ולא קיימו, לא הייתה ברירה".
בעניין ההסכם הוא דוחה את הטענות על הסף: "לא היו שום הבנות. זה שקר. היו מגעים במטרה להביא את המתיישבים לפינוי מרצון".
למרות ההצהרות האלה, גם במפלגת העבודה מודים שהעיתוי בו בחר בן אליעזר אינו מקרי. בעוד חודש יחולו הבחירות לראשות מפלגת העבודה. לאור מצבו העגום בסקרים, מנסה בן אליעזר ליזום מהלך שיציג אותו בפני ציבור הבוחרים שלו כשמאלן ואביר שלטון החוק, והמאחזים נראו כפתרון מבטיח.
קשה לדעת עד כמה הפגנת המנהיגות של בן אליעזר כלפי בוחריו תועיל לו בבחירות. מה שבטוח הוא, שהוא גרם לרמון ולמצנע להתייצב מאחוריו. בשני המחנות ברכו על ההחלטה. במחנה מצנע אמרו שמדובר בהחלטה נכונה בעיתוי נכון. במחנה רמון הסכימו לפרט קצת יותר: מנהל המטה של חיים רמון, יואב קרן, אמר כי "אם מסכמים את תפקודו של בן אליעזר כשר ביטחון בשנה וחצי האחרונות, אין ספק שהמאזן הוא שלילי. תחת ידיו של פואד הלכו המאחזים והתבססו על הגבעות ברחבי יהודה ושומרון. רמון ומספר חברים נוספים במפלגת העבודה הפצירו בפואד שיפנה את המאחזים הבלתי חוקיים. עכשיו הוא התחיל לעשות את מה שרמון דרש כבר מזמן".
לדברי קרן, למרות שמדובר באירוע חשוב, צריך לראות לאן יתפתחו הדברים משום שבשטח ישנם עשרות מאחזים ועד עתה פונה רק מאחז אחד.
"זה לא המקרה הראשון שרמון מוביל את סדר היום במפלגת העבודה ופואד הולך אחריו", הוא מוסיף, "גם במקרה של גדר ההפרדה פואד הצטרף לדעתו של רמון".
הפיגוע הרגיע את הרוחות
לקראת ערב יום שני, בעקבות הפיגוע בצומת כרכור, כבר שכחה הסערה. "ההבדל בין ההתמודדות עם עניינים פוליטיים פנים מפלגתיים ובין ההתמודדות עם טבח יהודים כל כך צורם", אומר ח"כ הנדל. "נרצחו יהודים בצומת כרכור ואפילו לא מכנסים ישיבת קבינט, אפילו לא כדי שלא יחשבו שאנו עוברים על כך לסדר היום".
"אם מנסים לעשות סיכום ביניים מי הרוויח ומי הפסיד מכל המשחק הציני והגס שעברנו", מנתח הנדל, "אין ספק שהפוליטיקאים ניצחו ועם ישראל הפסיד". לדבריו, רמון הרוויח בכך ששוב בן אליעזר קיים את דבריו. פואד הרוויח. המפד"ל זכתה לעדנה בכך שיצאה בקריאות קרב קשות נגד כולם חוץ משרון, ושרון יצא 'הסבא הטוב', אבל גם הצליח לרצות את היהודים במשרד החוץ האמריקאי, שאוהבים לראות את הימין מפנה מאחזים ביש"ע.
אבל עם ישראל ניזוק. יש שבר אמון בין חיילים ובין מפקדיהם בעקבות חילול השבת. נגרם נזק עצום לנוער שהיה במקום, שאמנם היו בתוכו גם פורעי חוק, אבל רובם לא היו כאלה. נגרם נזק להנהגת יש"ע, שהבטיחה שיש הבנה ואחר כך ירקו לה בפרצוף. "שרון עשה הכל במודע, כדי לעזור לפואד לנצח", הוא מסכם. "אני פוחד לחשוב מה יקרה אם שרון ייבחר שוב. צריך לזכור שזה אותו אריק שהניע את גלגלי וואי אחרי שקיבל את תיק החוץ".
בתוך כך מבטיחים כל הצדדים להמשיך ולהלחם. בקרב ראשי ההתיישבות ביש"ע כבר גמלה החלטה להמשיך ולהיאבק אם יסרב בן אליעזר להגיע להסכמות אבל המטרה היא להקים ישוב במקום. בן אליעזר מצידו מבטיח לפנות את כל המאחזים הלא חוקיים כדבריו ביש"ע. ההמשך לפינוי יבוא בימים הקרובים. אבל ביש"ע לא חוששים. "אם נפונה שוב נחזור שוב", מבטיחים שם.
שר הביטחון שנקלע למצוקה פוליטית במפלגתו חיפש קורבן לחבוט בו כדי להתאושש. התוצאה – מהומה גדולה. פשרה שהושגה עם משפת זר הופרה, החיילים קיבלו פקודה לחלל שבת; קרבות קורעי לב נערכו במהלך השבוע בחוות גלעד, פואד הכחיש שידע על חילול השבת, ואולם גורמים בכירים מודים: הפקודה הגיעה ישירות משר הביטחון
"ביום רביעי היו הבנות ברורות עם פואד", אומר הודי ליברמן, ראש מועצת קרני שומרון. "הסיכום היה שהמבנים החקלאיים יישארו, הקרוואן של איתי זר יפונה, ויהיה אפשר להמשיך ולעבד את הקרקע".
באותו יום נאלצו ליברמן וחבריו מהנהגת יש"ע לעמוד מול התושבים ולבקש מהם להתפנות בשקט, מאחר ויש הבנה עם לשכת שר הביטחון. "עברנו אי נעימות", הוא מעיד השבוע. אבל למחרת, ביום חמישי, שינה פואד את דעתו. הוא הודיע שגם שאר המבנים שמשמשים את החווה יפונו.
לדברי ליברמן, נעשה ניסיון לערב את ראש הממשלה, וביום שישי התקבלה הודעה שאיום הפינוי נדחה עד אחרי שבת. בהתערבות אנשי שרון, האיום נדחה, אם כי לא הוסר. בשטח קיוו לדחות את רוע הגזירה עד יום ראשון בבוקר, לפני ישיבת הממשלה. ההערכה הייתה שלא ניתן יהיה לבצע את הפינוי אחרי ישיבת הממשלה: "כמו כל יהודי טוב, חשבתי שאחרי שבת מדובר על יום ראשון לפנות בוקר", אומר ליברמן. "לא לקחנו בחשבון שהדבר ייעשה מייד במוצאי שבת, תוך כדי חילול שבת".
אולם הפינוי התחיל מייד במוצאי שבת. עד מהרה התברר שלצבא יש הגדרה חדשה למונח 'צורך מבצעי': "כשהייתי באמצע ההבדלה צלצל הטלפון, ומן העבר השני דיווחו לי שהפינוי החל", מספר ליברמן. חיילים בשטח סיפרו לכלי התקשורת שנאמר להם שהרב הצבאי הראשי, תת אלוף הרב ישראל וייס, אישר לצאת למאחז בשבת. זה היה כמובן שקר; ההחלטה התקבלה לאחר כניסת השבת, ואיש לא טרח להתייעץ עם הרב.
"דגל שחור מתנופף"
מה קרה בין רביעי לשישי? מה גרם לשר הביטחון להפר את הסכם הפשרה (שנטה בבירור לטובותו של פואד) עם משה זר? פרשנים במערכת הפוליטית תמימי דעים: סקר מקיף שנערך בקרב מתפקדי העבודה ושפורסם במעריב לימד על יתרון גדול של מצנע על בן-אליעזר. ממצאי הסקר - ובעיקר הפחד מהמשך המגמה שלו – הלחיצו מאוד את פואד והוא החליט 'לצאת גבר' בין בוחרי הפריימריס במפלגתו. לשם כך הו היה זקוק לתמונות שילמדו על אופיו המנהיגותי הנחוש. למשל מאבק אלים בין חיילים למתנחלים. ופואד החליט להפוך (בנחישות!) את שורת הסיכומים עם משפחת זר ולהורות לצבא להיכנס לחווה ולגלח אותה עד היסוד. ועדיין נשאלת השאלה מדוע לחלל את השבת? מי הפריע לו לגלות 'מנהיגות נחושה' ביום ראשון בבוקר? בדיעבד מסתבר שבן אליעזר עשה את הפינוי במוצאי שבת כדי לסיים אותו לפני ישיבת הממשלה. הוא חשש שאם הפינוי יתחיל ביום ראשון לפנות בוקר, הוא לא יסתיים לפני ישיבת הממשלה, ולא יסתיים בכלל. ואכן, בן אליעזר הצליח במזימתו, ועד שעות הבוקר כבר הסתיים הפינוי. שר הביטחון מיהר להצהיר מייד במוצאי שבת שאין לו מושג מי החליט לחלל שבת כדי לפנות את המאחז. אולם רבים אחרים חושבים דווקא שיש להם מושג.
ח"כ צבי הנדל, ממפלגת תקומה, אמר כי למרות ההכחשות, ידוע לו שההוראה הגיעה הישר מפיו של בן אליעזר. "זה עבר מעל ראשו של הרמטכ"ל. הוא הופתע מהפעילות בשבת בדיוק כמו כל עם ישראל", הוא אומר. גורם אחר המצוי בפרשה, הבהיר לנו כי ההוראה הגיעה ישירות מאגף המבצעים במטכ"ל, ואין ספק שבן אליעזר ידע על התכנית. "שר הביטחון יודע שלהזיז גדוד לוקח שש שעות. הוא היה חייב לדעת שהפעילות תעשה בשבת".
אבל שר הביטחון מכחיש. דוברו, ליאור רוטברט, מסר כי "שר הביטחון מתנגד לפעילות בלתי מבצעית בשבת, וכפועל יוצא מכך הוא מתנגד לפינוי מאחזים בשבת. השר לא ידע על חילול השבת, הדבר נודע לו רק בדיעבד". לדבריו, כדי לבחון את המקרה ולמנוע הישנותו בעתיד, הוקמה ועדת חקירה בראשות תת-אלוף שתבחן את הנושא.
ח"כ איתן כבל, חבר סיעתו ומתומכיו המובהקים של חיים רמון, מסכים שמדובר ב'פאשלה מיותרת'. "זה שבר את האמון בין החיילים ומפקדיהם", הוא אומר. "פקודות מטכ"ל קובעות שרק פיקוח נפש מצדיק פעילות בשבת. אני רוצה לקוות שמדובר במקרה נקודתי, שפואד לא ידע עליו".
במפד"ל, לעומת זאת, לא ממהרים לסלוח על חילול השבת. "אם לא תקום ועדת חקירה בלתי תלויה שתחקור ללא משוא פנים ותסיק מסקנות אישיות כלפי כל מי שנגוע בעניין, נאלץ לשקול את המשך דרכנו בממשלה", אומר ח"כ זבולון אורלב. "חילול השבת ההמוני בצה"ל הוא פרשת דרכים במערכת היחסים בין הציונות הדתית ובין המדינה והצבא, לא רק מחדל נקודתי נוסף", הוא מבהיר.
גם בש"ס נדהמו מחילול השבת שגרמה הוראתו של שר הביטחון. יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, אף הגדיר פקודה זו כ"פקודה לא חוקית שדגל שחור מתנוסס מעליה".
מהומה בישיבת הממשלה
ביום ראשון בבוקר כבר סערה המערכת הפוליטית כולה. שר התשתיות, אפי איתם, כינה ברשת ב' את בן אליעזר רמאי, שקרן ופחדן, ובעקבות כך הפכה ישיבת הממשלה לשדה קרב, כשריח בחירות נישא באוויר. בן אליעזר הצהיר שהוא לא יהיה מוכן להישאר בממשלה שאינה נותנת גיבוי לשמירת החוק. הוא אפילו הבטיח שאם לא יחול מפנה דרסטי הוא ישקול לעזוב את הממשלה. שרת התעשייה, דליה איציק, אף דרשה לפטר את איתם. שרון ניסה לפשר בין הצדדים, אבל הקפיד להישאר בעמדת משקיף מן הצד.
בעקבות הישיבה מבהיר שר התיירות, הרב יצחק לוי, כי אי אפשר להשאיר נושא כזה בידי בן אליעזר: "צריך לתת את ההכרעה בנושא המאחזים לפורום רחב יותר, לראשי הסיעות או לקבינט", הוא אומר. "המפד"ל לא יכולה לקבל על עצמה אחריות כשהעניין מוכרע על ידי שר הביטחון בלבד".
לרב לוי אין ספק שבן אליעזר עושה הכל משיקולים פוליטיים פנימיים לקראת הבחירות במפלגת העבודה, שיחולו בעוד כחודש. "נראה אם בעוד חודש לא ישתנו שיקוליו של פואד". "נוסף על כך", הוא מדגיש, "אם פואד היה איש חוק, הוא היה מטפל בעוד כמה בעיות חוקיות, כמו פתיחת הר הבית ליהודים או כמו בעיית ההתיישבות הלא חוקית של הבדואים בנגב".
הרב לוי מצהיר שהמפד"ל לא תפרוש מהממשלה: "מי שצריך לפרוש הוא פואד, לא אנחנו", הוא אומר. "ואם הוא יפרוש, לא נתאמץ לשכנע אותו להישאר".
ביום שני שאחרי ישיבת הממשלה עברה הזירה לכנסת. כמעט כל הישיבות והדיונים עסקו בעניין המאחזים. חברי הכנסת התחרו ביניהם מי יגיד את המשפט המקורי ביותר, שיכניס אותו לכלי התקשורת. חברי כנסת משמאל פתחו במתקפה חריפה של יוזמות למיניהם, כמו פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיגדיר את 'מועצת יש"ע' כארגון מסית.
אבל למרות אווירת הבחירות נראה שלשר הביטחון בנימין בן אליעזר אין שום כוונה לפרק עכשיו את הממשלה. יממה אחרי ההצהרות הלוחמניות בישיבת הממשלה מבהיר דוברו כי אין שום אולטימטום, ומפלגת העבודה לא תצא כרגע מהממשלה. בעניין המאחזים, לעומת זאת, הוא אינו מתכוון לוותר: "פואד רצה שהפינוי יהיה מתוך הסכמה", מבהיר רוטברט. "הוא לא נהנה לראות עימות פיזי. אבל ברגע שהסתבר שהמתיישבים לא מתפנים מרצון, אחרי שכל כך הרבה פעמים הבטיחו ולא קיימו, לא הייתה ברירה".
בעניין ההסכם הוא דוחה את הטענות על הסף: "לא היו שום הבנות. זה שקר. היו מגעים במטרה להביא את המתיישבים לפינוי מרצון".
למרות ההצהרות האלה, גם במפלגת העבודה מודים שהעיתוי בו בחר בן אליעזר אינו מקרי. בעוד חודש יחולו הבחירות לראשות מפלגת העבודה. לאור מצבו העגום בסקרים, מנסה בן אליעזר ליזום מהלך שיציג אותו בפני ציבור הבוחרים שלו כשמאלן ואביר שלטון החוק, והמאחזים נראו כפתרון מבטיח.
קשה לדעת עד כמה הפגנת המנהיגות של בן אליעזר כלפי בוחריו תועיל לו בבחירות. מה שבטוח הוא, שהוא גרם לרמון ולמצנע להתייצב מאחוריו. בשני המחנות ברכו על ההחלטה. במחנה מצנע אמרו שמדובר בהחלטה נכונה בעיתוי נכון. במחנה רמון הסכימו לפרט קצת יותר: מנהל המטה של חיים רמון, יואב קרן, אמר כי "אם מסכמים את תפקודו של בן אליעזר כשר ביטחון בשנה וחצי האחרונות, אין ספק שהמאזן הוא שלילי. תחת ידיו של פואד הלכו המאחזים והתבססו על הגבעות ברחבי יהודה ושומרון. רמון ומספר חברים נוספים במפלגת העבודה הפצירו בפואד שיפנה את המאחזים הבלתי חוקיים. עכשיו הוא התחיל לעשות את מה שרמון דרש כבר מזמן".
לדברי קרן, למרות שמדובר באירוע חשוב, צריך לראות לאן יתפתחו הדברים משום שבשטח ישנם עשרות מאחזים ועד עתה פונה רק מאחז אחד.
"זה לא המקרה הראשון שרמון מוביל את סדר היום במפלגת העבודה ופואד הולך אחריו", הוא מוסיף, "גם במקרה של גדר ההפרדה פואד הצטרף לדעתו של רמון".
הפיגוע הרגיע את הרוחות
לקראת ערב יום שני, בעקבות הפיגוע בצומת כרכור, כבר שכחה הסערה. "ההבדל בין ההתמודדות עם עניינים פוליטיים פנים מפלגתיים ובין ההתמודדות עם טבח יהודים כל כך צורם", אומר ח"כ הנדל. "נרצחו יהודים בצומת כרכור ואפילו לא מכנסים ישיבת קבינט, אפילו לא כדי שלא יחשבו שאנו עוברים על כך לסדר היום".
"אם מנסים לעשות סיכום ביניים מי הרוויח ומי הפסיד מכל המשחק הציני והגס שעברנו", מנתח הנדל, "אין ספק שהפוליטיקאים ניצחו ועם ישראל הפסיד". לדבריו, רמון הרוויח בכך ששוב בן אליעזר קיים את דבריו. פואד הרוויח. המפד"ל זכתה לעדנה בכך שיצאה בקריאות קרב קשות נגד כולם חוץ משרון, ושרון יצא 'הסבא הטוב', אבל גם הצליח לרצות את היהודים במשרד החוץ האמריקאי, שאוהבים לראות את הימין מפנה מאחזים ביש"ע.
אבל עם ישראל ניזוק. יש שבר אמון בין חיילים ובין מפקדיהם בעקבות חילול השבת. נגרם נזק עצום לנוער שהיה במקום, שאמנם היו בתוכו גם פורעי חוק, אבל רובם לא היו כאלה. נגרם נזק להנהגת יש"ע, שהבטיחה שיש הבנה ואחר כך ירקו לה בפרצוף. "שרון עשה הכל במודע, כדי לעזור לפואד לנצח", הוא מסכם. "אני פוחד לחשוב מה יקרה אם שרון ייבחר שוב. צריך לזכור שזה אותו אריק שהניע את גלגלי וואי אחרי שקיבל את תיק החוץ".
בתוך כך מבטיחים כל הצדדים להמשיך ולהלחם. בקרב ראשי ההתיישבות ביש"ע כבר גמלה החלטה להמשיך ולהיאבק אם יסרב בן אליעזר להגיע להסכמות אבל המטרה היא להקים ישוב במקום. בן אליעזר מצידו מבטיח לפנות את כל המאחזים הלא חוקיים כדבריו ביש"ע. ההמשך לפינוי יבוא בימים הקרובים. אבל ביש"ע לא חוששים. "אם נפונה שוב נחזור שוב", מבטיחים שם.