איש השמאל הקיצוני גדעון לוי פרסם הבוקר (חמישי) בעיתון ''הארץ'' מאמר ביקורת על טקס הדלקת המשואות שבו נכח אמש בהר הרצל.
לדברי לוי, הטקס היה ''מפגן עוצר נשימה של פרכוס עצמי, כמותו לא ראינו כאן עדיין; ספק אם נראה כמותו במדינות רבות אחרות. שילוב של בת שבע לעניים ופיונגיאנג לעשירים, קצת רוסיה הסובייטית וקצת לאס וגאס, לאומנות מרהיבה על סטרואידים, ארוכה וגדושה עד אין קץ.
''אבל בסוף בסוף, אחרי שמאות המחוללים וזמרי המקהלות ירדו סוף סוף מהבמה, התפאורה פורקה ושלל האורות הפירוטכניים כבו, מדליקי המשואות התפזרו לבתיהם, זרי פרחים בידיהם, ואיתם הקהל הרב, הדהדה מקצה ההר ועד קצהו השאלה: אז מה היה לנו פה? היה לנו מדינה שמתרפקת על עברה, מתגאה בהווה המאופר שלה, מתכחשת למציאותה ואין לה מושג לאן פניה''.
לטענתו, ממשלת ישראל מתעלמת מה''כיבוש'' ביהודה ושומרון, ואפילו ההתנחלויות הודרו מטקס המשואות. ''אפילו את ההתנחלויות פחדו להזכיר כאן, שמא יזכירו את הכיבוש. על הר הרצל הועלה אם כן מופע שנת ה-70: משכר, שקרי ועוצר נשימה. כפיים לרגב''.
על נאום ראש הממשלה כתב גדעון לוי ''נתניהו היה כוכב הערב, ושהקנאים ימותו. הוא הותיר אבק מאחוריו לאדלשטיין, שאוראטור גדול הוא לא. ואם בקטנות: נתניהו דיבר 13 דקות, 59 שניות ו-62 עשיריות השנייה, שזה בערך פי שניים ממה שסוכם. אדלשטיין דיבר 8 דקות, 28 שניות ו-36 עשיריות השנייה, ואחר כך גנב עוד קצת בנאום הדלקה ארוך במיוחד, לתפארת מדינת, אבל מי סופר''.
איש השמאל מ''הארץ'' טען כי ''באירוע נכחו הרבה יותר כיפות סרוגות מהממוצע במשק, כמקובל במעמדים כאלו; אין חרדים, אין ערבים, כמעט שליש מהעם איננו כאן וזה גם לא יום חגו, לא כולל דרוזים לקישוט''.
לוי לא אהב גם את מעמד השבעת הטירונים בטקס המרגש, ''הם נשבעו בהן צדק להקריב את חייהם להגנת המדינה. אני נשבע, אני נשבע, הם נשבעו, המכבים המופלאים שלנו ממחסום קלנדיה. מי אוהב אותך יותר ממני. אני חובשת את פצעיך, אימא אדמה. את הזן יש לשבח ולהטיב בהרכבה, הורה סיירי התות. וכמובן: כל שנבקש, לו יהי. יהי מה? על זאת איש לא השיב בהר הרצל הצוהל. כמו שאמר אדלשטיין, בנאומו האחרון כנראה בהר הזה: 'אחרי הכל, אנחנו שיר'".