מכתב גלוי לראש השב"כ

23.10.02

לכבוד
מר אבי דיכטר
ראש שרות הבטחון הכללי

רבים וטובים בציבור הישראלי אינם מאמינים, ולו למילה אחת בגירסה הרשמית של מדינת ישראל לגבי מאורעות אותו ערב איום ונורא ב-4.11.95, שבמהלכו נרצח יצחק רבין ז"ל, ראש ממשלת ישראל .
לדעתם, קיימת שורה של סימנים מעידים וראיות, התומכים בגירסה המצמררת ששרות הבטחון היה מעורב בצורה כלשהי ברצח ראש הממשלה. אפילו בני משפחת רבין הביעו בפירוש את חוסר אמונם בגירסה הרשמית.

אם לגבי פרשת הרצח קיימת מחלוקת בציבור, הרי אין כל מחלוקת שבפרשת הפעלתו של הסוכן אבישי רביב התבצעו ע"י השב"כ מניפולציות פוליטיות מהסוג המכוער והמסוכן ביותר.

הארגון שאתה היום עומד בראשו היה מעורב עד צוואר במסע דה- לגיטימציה ודה- הומניזציה של ציבורים שלמים בעם. אבישי רביב הופעל לאו דווקא לצורך השגת מידע, אלא בעיקר כסוכן פרובוקטור מדיח, שפעל בקרב המתנחלים, הוביל מסע של התנכלויות נגד ערבים ודרוזים, אירגן, בתיאום מוחלט עם ערוץ הטלביזיה הממלכתית, את "טכס ההשבעה" המזויף והידוע לשימצה, את קייטנת ילדי "כך", את נטילת האחריות על רצח שביצעו ערבים בחלחול, את הפקתה והפצתה של תמונתו של רבין במדי ס.ס. במהלך הפגנת הליכוד, כדי להכפיש, בין היתר, את נתניהו, ולהפליל אנשים חפים מפשע במטרה לחפות על עצמו, בהיתר מראש מהמערכת.

כך היה סוכן שב"כ כלי בידי השלטון השמאלני, להמאסת מתנגדי השלטון על הציבור הרחב, להוצאתם מחוץ למחנה ולהספקת הוכחות, לכאורה, של טענות הכזב של מפלגות פוליטיות מהשמאל. סיכסוכם של חלקים בעם אלו באלו מהווה פגיעה חמורה בחוסנה של מדינת ישראל.

ההיבט החמור ביותר במעשיו של סוכנכם היה הקשר ההדוק עם יגאל עמיר.

רביב היה האדם הקרוב ביותר לאיש שעליו נטען שירה ברבין. הוא ידע על אמירותיו מרחיקות הלכת, ואף הסית וגירה אותו לבצע את איומיו.

אם נכונה היתה הטענה שרביב לא דיווח על עמיר למפעיליו, הרי שדינו היה "להיצלב" ע"י המערכת. אולם, במקום להיות מפוטר ולעמוד לדין, זכה רביב למשכורת שמנה ולגיבוי מרחיק לכת הנמשך עד היום, שהופך את משפטו לפארסה בוטה.

לא רק רביב זכה לגיבוי. גם אלו שהפעילו וכיוונו את הפעילות הממאירה שלו זכו לגיבוי מוחלט ולא נתנו את הדין על מעשיהם.

צורת התנהגות זו של השב"כ מזכירה פרשיות רבות מהתקופה שלאחר קום המדינה, כשהיווה, למעשה, זרוע של מפא"י, ובפקודתה עשה מעשים שבעקבותיהם "זכה" לשם "מנגנון החושך".

נוהגים לדבר על ההסתה שקדמה לרצח רבין. הרשה לי להזכיר לך סוג אחר של הסתה. חודשים לפני רצח רבין החל השב"כ לזרוע ולהפיץ בתקשורת מסע הפחדה מאורגן שהלך והתגבר, עד שהגיע לשיאו ערב הרצח. במהלכו של מסע זה, הסתובב ראש השב"כ דאז, כרמי גילון, במערכות עיתונים ו"ניבא" שחוגים בימין עלולים לרצוח את ראש הממשלה. עיתונאים נדהמים סיפרו מאוחר יותר (אורית שוחט "הארץ" 19.6.98 ועופר שלח "מעריב" 27.8.98) שגילון דיבר על כך ש"הרוצח אינו חייב לבוא מחוגי המתנחלים, אלא למשל סטודנט שחרחר מהרצליה הלומד ב'בר אילן' ".

הקמפיין הזה, שנבנה בהתמדה, אומץ ע"י פוליטיקאים מהשמאל וטופטף ע"י צינורות התקשורת בעקביות, תורם במידה רבה לחשדות הקיימים לגבי מעורבותו של השב"כ ברצח, שכאילו השתלב בו.

בחודשים האחרונים אנו עדים שוב למסע הכפשה והפחדה. שוב, הקרבנות הם המתנחלים, בייחוד תושבי המאחזים, ובראשם - השטנים בכבודם ובעצמם - "נוער הגבעות". התקשורת מלאה בתיאורים של מתנחלים מרושעים המתנכלים לשכניהם, הפלאחים הערבים האומללים, תיאורים חד צדדיים של לקיחת החוק לידיים, מאחזים "בלתי חוקיים" מתוארים כאיום הגדול ביותר על שלום העולם.

בימים אלו החליף מסע ההכפשה הילוך. כעת מטופטף לנו שוב ושוב על חשש מרציחת חיילים בידי מתנחלים בני בליעל במהלך פינוי מאחז.

ואני שואל, האם כל זה מקרי? האם כל זה הוא פרי השנאה החולנית "הרגילה" של השמאל והעיתונות נגד המתנחלים, או שמא יתכן שתפקידו של קמפיין זה הוא בנייה והכנה של דעת הקהל לקראת מזימה קונספירטיבית חדשה ?

בקיץ 95' היה מצב השמאל בכי רע. הקואליציה היתה רעועה, הסכמי אוסלו ב' עברו בקושי בכנסת בעזרת ערבים ואמצעי שוחד, לשכת ראש הממשלה היתה מסוכסכת ובקושי תפקדה. פיגועים חסרי תקדים הגיעו יחד עם מדיניות הויתורים, תפקודו של רבין היה כושל, נאומיו, אלו שלא נכתבו ע"י איתן הבר, היו עילגים ומביכים, והפופולריות של הממשלה ירדה לשפל חסר תקדים. כל מי שיגש לארכיון ויקרא את עיתוני השבת של 4.11.95 יופתע למקרא ההתקפות החריפות שהיו בהם נגד יצחק רבין.
השמאל הגיע אז למבוי סתום.

גם היום השמאל במבוי סתום. לאחר התמוטטות תהליך אוסלו שעליו השליך את כל יהבו, איבד השמאל את אמון העם. כל מי שרגיש לנטיות הציבור יודע, שבמידה ויהיו היום בחירות, ישתנו יחסי הכוחות בכנסת ימינה, בצורה דרמטית.

תוצאות הנסיונות של פינוי חוות גלעד מוכיחות, כי פינוי ישובים אינו אפשרי. אם על חווה של סככה וחצי, שקיים ויכוח על חוקיותה, מתקיים מאבק שבו אין לצבא סיכוי לנצח לאורך זמן, אזי מה יקרה כשירצו לפנות ישוב מבוסס?

גם על "האופציה הערבית" של פינוי לא ניתן לסמוך. מי שחשב שפיגועים בדרכים, חדירות לישובים ורצח משפחות שלמות יגרמו למתנחלים לברוח, התבדה. הישובים מחזיקים מעמד בתנאים המחרידים הללו באופן המעורר הערצה. ללא פינוי ישובים לא תהיה מדינה פלשתינית.

לאור זאת אני חושש, שבימים אלה מישהו זומם להפוך את המצב בצעד אחד מכריע. אם נקיש על צורתה ומגמתה של המזימה הזאת מכיוונו ואופיו של קמפיין ההכפשה, אזי ניתן לתאר תסריט, שבמסגרתו יירצח חייל תוך כדי פינוי מאחז, ע"י מישהו מ"נוער הגבעות".

האם אכן נשתל סוכן, שזוהי מטרתו, בקרב תושבי מאחז? או שמא "תוכנת" תמהוני כלשהו לצורך ביצוע המלאכה המחרידה?

לאחר רצח רבין היינו כולנו בהלם שבעטיו נמסרו לפלשתינים כל ערי יו"ש, למעט חברון, ללא כל ציוץ מצד הימין. גם יחסי הכוחות בסקרים התהפכו.

הלם, שיבוא לאחר תסריט אימים כמתואר, יאפשר לפנות ישובים ללא כל התנגדות, וגם כאן - יהפוך את יחסי הכוחות בקלפי.

בדברי אלו אינני מאשים אותך, שחלילה אתה עומד מאחורי מזימה שטנית שכזו. אבל, כפי שבמחנה שלי קיימים עשבים שוטים, גם בארגון שלך צומחים כאלו. הם שואבים עידוד מהעובדה, שלא נעשתה כל פעולת ניכוש לאחר מעללי אבישי רביב, ומגיבוי מוחלט והרמטי של התקשורת.

מזימה כזו יכולה גם להתבצע ע"י גורמים זרים. כפי שקיימים היום בגלוי פוליטיקאים קנויים, עלולים להיות גורמי תקשורת וסוכנים, הקנויים בחשאי ע"י מדינות זרות. קיים פיתוי עצום בקרב גופים חתרניים המסוגלים לבצע "פרוייקט" מסוג שכזה, לנסות לשנות את מציאות חיינו בארץ בצורה זדונית כזו. אין צורך לפרט את הנזק הקטסטרופלי העלול להיגרם לחברה ולמדינה כתוצאה ממצב כזה.

עליך ועל אירגונך מוטלת היום אחריות עצומה למניעתם של שני סוגי התסריטים האיומים הללו, ואני תפילה שתצליחו בכך.

בעז העצני