זיכרון השואה, נשאר ויישאר אצלנו גם אחרי יום השואה. כמה שבועות אחרי היום הנורא הזה, יוצא לאקרנים סרט המספר את סיפורם של הבלתי נראים באותם ימים אפלים.
נחזור תחילה אחורה.
1943, בעוד המשטר הנאצי מכריז רשמית על ברלין כ "נקייה מיהודים" היו יהודים שהצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך "בלתי נראים" לעיני השלטונות. מה שהציל אותם מציפורני הגסטפו היו מזל ולא מעט תושייה. מעטים בלבד ידעו את זהותם האמיתית.
סיומה שונהאוס מזייף דרכונים ומציל עשרות יהודים. האני לוי צובעת את שיערה לבלונד ומשוטטת במרכז ברלין בזהות ארית בדויה. אויגן פרידה חי עם משפחה גרמנית, ביום הוא חבר בתנועת הנוער ההיטלראי ובלילות מפיץ עלונים הקוראים למרי. ואחרונה, רות גימפל, מאמצת לעצמה דמות של אלמנת מלחמה ומגישה מטעמים לקצינים נאציים בשוק השחור. כולם נלחמים על חייהם תחת האימה להיחשף.
"הבלתי נראים" מספר פרק לא מוכר בתנועת ההתנגדות היהודית למשטר הנאצי. התסריט מבוסס על ראיונות שערך הבמאי קלאוס רפלה עם ניצולים שחיו תחת זהות שאולה. זהו סרט מטלטל ורחום ששזורים בו הומור בלתי צפוי, ראיונות וקטעי ארכיון החוברים ליצירת דרמה מהודקת, מרגשת ומעוררת השתאות המזכירה לנו פעם נוספת שהמציאות של אותה תקופה עלתה על כל דמיון.
ארבעה מתוך אותם "בלתי נראים" עומדים במרכז סרטו של קלאוס רפלה, דרמת אנסמבל עשירה ורבת רבדים. זוהי יצירה המציעה מבט רגיש ונוגע ללב על פרק לא ידוע בהיסטוריה.
מדובר בארבעה צעירים שבגיל מאד צעיר נאלצו לקחת אחריות על עצמם ועל אחרים. יתכן שתחושת חוסר הסכנה המלווה את הנעורים, היא שהעניקה להם את הכוח להתנגד לברבריות של הנאצים. כל הארבעה נקרעים מחייהם. אויגן פרידה הצעיר, עסוק במחשבות על בנות המין השני, אבל האירועים סביבו גורמים לו להיות מעורב פוליטי. חנה לוי הביישנית, נטמעת בסביבתה כארית לאחר שצבעה את שיערה לבלונד, מחפשת מקלט בחשכת בתי הקולנוע של ברלין. סיומה שונהאוס העקשן, המסכן עצמו לא פעם ומסתבך בעסקי זיוף מסמכים. והאחרונה, רות ארנדט הנאה, שמתחזה לאלמנת מלחמה ומוצאת מקלט במקום הכי לא צפוי, ביתו של קצין בורמכט, הצבא הנאצי.
ארבעת גיבורי הסרט עוברים חוויות מטלטלות ויוצאות דופן, עד שהן בלתי נתפשות כמעט. אולם הבמאי אינו מעוניין בהגזמת האירועים ובסרטו העלילתי הראשון נשאר הבמאי הדוקומנטרי המיומן צמוד לעובדות.
יחד עם שותפתו לכתיבה והפרטנרית שלו אלכסנדרה לופז, ערך הבמאי תחקיר מעמיק וראיין עדים רבים. היות והראיונות צולמו, שולבו הדמויות המקוריות והעדויות שלהם בצד הסיפור המצולם. כך אנו שומעים את הגיבורים האמתיים מגיבים לאירועים במהלך הסרט. ארבעה ניצולים שהסכימו לספר את סיפורם ולנקוט בצעד חשוב כדי שאירוע היסטורי זה לא יישכח. הודות להם הפרויקט הזה יכול היה לעלות לרמה אחרת.
גיבורי הסיפור מעולם לא פגשו אחד את השני והסיפורים נארגים אחד בשני. הם הופכים בעצם לסוג של קהילה בה חברות נשמות תאומות, בשילוב דמויות שסייעו להם וחברים לסבל, כמו החשמלאי וורנר שרף, והמרגלת סטלה גולדשלאג. בנוסף לראיונות מן העת האחרונה, שולבו בסרט גם קטעי ארכיון המעניקים לסרט ממד ריאליסטי נוסף.
הבמאי קלאוס רפלה מספר שהסרט החל מסרט דוקומנטרי אחר. "התחלתי תחקיר על היהודים שהצליחו להתחבא בברלין. התחקיר שלנו הצליח בסופו של דבר, ולאחר מאמץ ממושך גילינו שהמספרים היו גבוהים ולא היה מדובר בהצלחות בודדות. מאוקטובר 1943 ועד אפריל 1945 כ- 7,000 אזרחים ברלינאים יהודים, ניסו לחיות במחבוא או תחת זהות שאולה. מתוכם נצלו קרוב ל- 1,700. זה התאפשר בין היתר הודות לעזרתם של ברלינאים נוצרים שהפרו את ההוראות של השלטונות. כך שהסרט מתעד גם את פעילות המחתרת".
סרט איכותי המשלב בין קטעי ארכיון לקטעי הסרטה. חשוב לראות ולזכור . 110 דקות.