גדול ועניו

הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל שנפטר השבוע, זכר כל תלמיד ובוגר עד ימיו האחרונים

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"א באייר תשע"ח

"אהב מאוד לדבר, ללמד, לשוחח, אבל ידע גם לשתוק כשצריך". הרב ישעיהו הדרי זצ"ל
"אהב מאוד לדבר, ללמד, לשוחח, אבל ידע גם לשתוק כשצריך". הרב ישעיהו הדרי זצ"ל
צילום: ישיבת הכותל

"בשנים האחרונות ההליכה הייתה קשה על סבא. ואם כך ביומיום, אז בחגים הקושי היה כפול ומכופל. סבא וסבתא גרו כל השנים ברובע היהודי, ותקופות החגים הן תקופות מאוד עמוסות, שלאדם כמוהו כמעט בלתי אפשרי לצאת מהבית, ותושבים רבים ברובע מתלוננים על המציאות הזאת. סבא מעולם לא התלונן. להפך, הוא תמיד הדגיש כמה הוא שמח לראות את חזון הנביאים מתגשם ואת רחובות העיר העתיקה מלאים המון אדם, למרות הקושי האישי הרב שהמצב הזה גרם לו".

הרב חיים ישעיהו הדרי, אשר עמד בראש ישיבת הכותל במשך יותר משלושה עשורים, הובא למנוחות אתמול (רביעי) והוא בן 84.

נכדו, דוד גרוסברג, סיפר ל'בשבע' על הקשר המיוחד שלו ושל יתר הנכדים עם הסב המיוחד. "סבא אמר לי בשם הרב הוטנר שאדם רגיל - ככל שמכירים אותו יותר מתרשמים ממנו פחות, ואילו אדם גדול - ככל שמכירים אותו יותר מעריכים אותו יותר. במובן הזה, סבא בהחלט היה אדם גדול. הדבר שהכי בלט בסבא היו מידותיו הטובות. הייתה לו סבלנות נדירה לכל אחד ויכולת נדירה לדבר עם כל אדם בדרך שמתאימה בדיוק לו. הוא מצד אחד ידע להתהלך עם שועי ארץ, ומצד שני ידע לתת יחס לכל אדם ולדבר לכל אחד בכבוד ובהערכה. בכל מפגש הוא ידע תמיד להגיד את דבר התורה הנכון, לספר את הסיפור הנכון, להגיד את המילה הנכונה שתיגע במי ששמע אותו".

"סבא היה תלמיד חכם עצום, אבל הייתה לו גם רגישות גדולה לסובבים אותו", מוסיף גרוסברג לספר, "סבא אהב מאוד לדבר, ללמד, לשוחח, אבל ידע גם לשתוק כשצריך. לא פעם קרה באירוע, כמו למשל שבע ברכות, שסבא שם לב שכבר דיברו הרבה והמשתתפים כבר קצרי רוח. למרות שהיה לו מה להגיד והוא רצה להגיד, הוא פשוט ויתר או שהסתפק במשפט של ברכה".

את התחושה בשיחותיו עם הרב הדרי מתאר גרוסברג כתחושה אצילית. "סבא שידר אצילות, מין גדלות שכזו, הרגשתי שאני מדבר עם אדם גדול שעצם השיחה איתו מרוממת אותי. הוא ידע לספר סיפורים מירושלים של פעם, כך שהדמויות שעליהן הוא סיפר היו קמות ועומדות לנגד עיניך. סבא ידע את מקומו והכיר בכוחותיו, אבל מצד שני היה עניו שבענווים וידע לתת לכל מי שמסביבו את המקום שלו".

להתחבר דרך החגים

הרב הדרי נולד בתל אביב, ובצעירותו למד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש בעיר. בהמשך למד בישיבת חברון בירושלים, התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן, הרב הנזיר. לאחר נישואיו עם נעמי רקובר, כיהן כר"מ בישיבת מרום ציון בירושלים וכן כמשגיח בישיבת כרם ביבנה במשך כשלוש שנים.

הרב מרדכי גרינברג, נשיא ישיבת כרם ביבנה, למד אצל הרב הדרי בתקופה שבה היה הרב משגיח בישיבה. "כשהגעתי לישיבה הרב הדרי שימש כמשגיח, אבל למעשה הוא היה הרבה יותר מזה. בשיחות שנתן ובחוגים שהעביר, פתח בפנינו הרב הדרי את עולם המחשבה שהיה עולם שאני, שהגעתי לישיבה מישיבת היישוב החדש בתל אביב, וגם רבים מחבריי לא הכרנו בכלל. בפעם הראשונה שמענו על השפת אמת, על רבי צדוק הכהן מלובלין, שמות שעד אז פשוט לא שמענו. הוא לימד אותנו איך ללמוד דברים ופתח בפנינו עולם חדש לגמרי. הרב הדרי גם לימד אותנו תנ"ך, הייתה לו מומחיות גדולה בכך".

במהלך שנות ה-60 וה-70 העביר שיחות תורניות בקול ישראל. בשנת תשכ"ו, כמאה שנה לאחר הולדתו של הראי"ה קוק זצ"ל, ערך הרב הדרי את התערוכה הגדולה הראשונה בארץ על הרב קוק. התערוכה הוכנה בשיתוף פעולה עם בנו של הראי"ה קוק, הרב צבי יהודה, והוצגה תחילה בבית הספרים הלאומי בגבעת רם. לאחר מכן, במשך כשנתיים, נדדה התערוכה ברחבי הארץ.

בחודש אלול תשכ"ז, זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, נקרא הרב לעמוד בראש ישיבת הכותל, אחת מישיבות ההסדר הראשונות, והוא עמד בראשה במשך יותר משלושים שנה. במקביל היו הרב הדרי ורעייתו מראשוני ההתיישבות היהודית המתחדשת בירושלים שבין החומות מזמן שחרור ירושלים ועד היום.

הרב חיים סבתו, מראשי ישיבת ההסדר במעלה אדומים, למד אצל הרב הדרי בישיבת הכותל בשנותיה הראשונות, ומאז נותר עמו בקשר קרוב ממש עד לימים האחרונים. בשיחה עם 'בשבע' סיפר הרב סבתו כי הרב הדרי היה "מאוהבי התורה ואוהבי ירושלים, אחד מעמודי התווך של עולם התורה ושל עולם ישיבות ההסדר. רבים חוו את ההתרגשות עם שחרור ירושלים, העיר העתיקה והכותל המערבי. אבל הרב הדרי לא רק שמע והתפעל. הוא פעל רבות כדי לעצב את האופי של הרובע היהודי כמקום של תורה, של בני תורה, ולתת לו את האופי המיוחד שלו".

הרב סבתו מגדיר את הרב הדרי כ"מחנך מובהק", ומספר על חלקו בהקמת המפעל של ישיבות ההסדר. "הרב הדרי הבין את החשיבות של ישיבות ההסדר ואת החשיבות של חיבור ישיבות ההסדר לעולם התורה. הוא הקפיד להזמין לישיבה תלמידי חכמים גדולים ודרכם ליצור את החיבור. מנגד, הרב הדרי הבין שנפשם של בני ישיבות ההסדר לא יכולה להסתפק במזון הרוחני שהיה מוכר עד אז והחליט לפתוח בפניהם את שערי הרב קוק, הרב הוטנר ואף את הנועזים שבאדמו"רי החסידות - השפת אמת, ר' צדוק הכהן מלובלין, מי השילוח מאיז'ביצא ועוד. עם זאת, הוא תמיד הקפיד על האיזון.

"הרב הדרי ידע בחוכמתו לתת לחגים - ראש השנה, יום הכיפורים, חג השבועות, חנוכה ופורים - צביון מרומם ומרגש בישיבה ולחבר דרכם את התלמידים. הקשר שלו עם התלמידים היה קרוב, הוא היה לבבי ומלא חן ונתן טיפול אישי לכל תלמיד, אבל לא באופן מוגזם כדי לא לחנוק. הרב הדרי הכיר כל תלמיד ובוגר, וזכר אותו ואף את בני משפחתו עד סוף ימיו".