אבי דיכטר
אבי דיכטרצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) וקבוצת חברי כנסת.

64 ח"כים תמכו בהצעה ו-50 התנגדו. ההצעה תועבר לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה שמכינה את החוק.

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרתה של הצעת חוק ־יסוד זו היא לעגן בחקיקת יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכן להוסיף למערך החוקתי סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית. חוק היסוד המוצע יצטרף לחוקי היסוד הקיימים, המעגנים מרכיבים נוספים באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל."

ח"כ אבי דיכטר הציג את ההצעה ואמר: "חוק הלאום הוא לצורך העניין תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה, עובדה יצוקה. אבל למרות הכול, אחרי 70 שנה, לצערנו היא לא ברורה לכולם, היא בוודאי לא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לכל יחיד יש זכויות כפרטים, היא לא עוסקת בזכויות האלה של אוכלוסייה או תושב כפרט, אלא עוסקת באופייה הלאומי של מדינת ישראל. אני חושב שישנם גם לא מעט מתנגדים שלא קראו את החוק. כשאתה בא אליהם ויושב איתם על החוק בקריאה מודרכת, הדברים משתנים. שכשאתה מדבר על חוק יסוד, שאמור להיות בעצם המאזן או המשלים, ליתר דיוק, של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שעוסק בפרט ובזכויות הפרט, החוק הזה עוסק בלאום ובזכויות הלאום. זה המשלים את הצד השני של אותו מטבע, וכך יש לראותו, לאורך כל סעיפיו."