חוק הלאום אושר בקריאה ראשונה הלילה, ובעקבות האישור שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מי שליווה את שלבי ניסוחו, ד"ר חגי ויניצקי.
ויניצקי, מרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, הרואה לצד חשיבותו של החוק גם כמה שיפורים שיש לבצע בו. "מדובר בחוק מצוין משום שבכל חוקה יש שלושה נדבכים שהם מוסדות המדינה, המבצעת השופטת והמחוקקת, זכויות אדם שיש לנו חוקים לגביהם גם אם לא הושלמו, וחסר לנו לגמרי בחקיקת היסוד את הערכים היהודיים של המדינה, ואת זה באה הצעת חוק הלאום להשלים".
"זו הצעת החוק מאוד מגוונת ועשירה והיא מגדירה את המדינה כמדינת הלאום היהודי שרק לו זכות להגדרה עצמית, שארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי, שירושלים המאוחדת היא בירת ישראל, עברית היא שפת המדינה, קיבוץ גלויות, חובה של ישראל להושיט יד לכל יהודי בעולם שנמצא בצרה, הלוח העברי הוא הרשמי, שבתות וחגי ישראל כימי השבתון ועוד", מזכיר ד"ר ויניצקי כמה מעיקרי החוק.
"עם זאת אם יש מקום לשפר כמה דברים. למשל, אתמול בלילה העבירו בקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק יסוד המשפט ולפיו אם יש לקונה שופט אמור לפנות לעקרונות הצדק של המשפט העברי", הוא מציין ומעיר כי בעקבות הפסקה הזו . "יש הפחדה מיותרת של הציבור החילוני שעכשיו אנחנו מדינת הלכה וכו'. כציבור דתי הינו רוצים שהמשפט יהיה לפי המשפט העברי אבל אנחנו לא רוב במדינה. בכל אופן ההפחדה הזו לא במקומה. הפסיקה הישראלית לא תהפוך לפסיקה על פי המשפט העברי. היא הרי תלויה בקיומה של לקונה ומי שלא רוצה להגיע אליה לא יגיע לשם".
"יש חשיבות בחקיקה גם בהצהרה ולא רק בחקיקה. משפט הוא חלק מתרבותה של מדינה. המשפט שלנו, המשפט העברי, הוא משפט עשיר של 3000 שנה ושיטות משפט בעולם לומדות ממנו ולצרינו אנחנו לא עשינו בזה מספיק. המשפט העברי הוא חלק מהתרבות וללא הגדרה מפורשת בחוק הלאום של המילים 'משפט עברי' אנחנו מחסירים משהו, כי כל שיטת משפט גאה במשפט שלנו ואנחנו צריכים להיות גאים בשיטת המשפט שלנו שבעתיים. מדובר בהיבט לאומי ולא רק דתי".
בהמשך הדברים ביקשנו את התייחסותו של ד"ר ויניצקי לטענתו של חבר הכנסת אחמד טיבי שקבע כי "החוק בעצם קובע שיש שני סוגים של אזרחים. קבוצה אחת של יהודים לה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות אני לא יודע גזענות מה היא".
על הדברים הללו אומר ויניצקי כי עלינו להבחין בין עיגון ערכים לאומיים לזכויות האדם הפרטי. "במכון בגין למשפט וציונות חקרנו 180 חוקות וראינו שבמעל 140 חוקות מעגנים את השפה, במעל 130 מעגנים את הדגל שלפעמים יש בו סממנים דתיים כמו צלב או סהר ועוד. לא רואים בזה פגיעה בשוויון. מדובר בערכים הלאומיים".
"אולי יפתיע לגלות שחוק השבות שנותן כרטיס כניסה ישיר ליהודים ואולי יש בו חוסר שוויון, מסתבר שיש לו מקבילות בחוק הגרמני וגם בחוק היווני, יש מסלול ירוק לפזורה הגרמנית או היוונית לשוב. כך שלא מדובר במשהו חסר תקדים".
ממשיך ויניצקי בתשובתו ומציין כי בחינת הדברים צריכה להימדד בשאלה אם קיימת פגיעה באדם עצמו. "לגבי חוק השבות אין בעיה בהעדפת יהודים ויש לכך תקדימים בעולם. לגבי זכויות הפרט, סעיף התיישבות קהילתית נפרדת, סעיף שכרגע נמצא בחוק. זה סעיף לא פשוט כי אמנם זה מה שקורה בפועל ואנחנו חיים בישובים יהודים או ערבים לא מטעמים גזעניים אלא מטעמי מתח ביטחוני ולאומי כזה או אחר. בפועל זו המציאות שקורית בהיעדר אחווה בין כל תושבי המדינה. השאלה היא האם נכון לשים את זה בחוק מפורש או לא. יש טענות כמו אלה של טיבי ואולי מבחוץ מי שלא מבין את הקשיים שיש במדינה קשה להסביר, אבל מצד שני יש טענה שאם זה לא יהיה בחוק היסוד נוצרים אחר כך תהליכים לא פשוטים בעקבות בג"ץ קעדאן ואחרים. מאחר ומדובר בנושא בעייתי הוחלט לדון בסעיף הזה לפני הצבעות ההמשך".
על דבריו של חבר הכנסת בני בגין המעריך שהחוק לא יעבור בקריאות שניה ושלישית משום שאין בו שוויון זכויות מלא לכלל האזרחים, אומר ויניצקי כי כוונתו היא להיבט אחר של הסוגיה. "היו שדרשו להוסיף סעיף שמדבר על שוויון מלא לכלל אזרחי המדינה בחוק הלאום. אמרתי בפני חברי הועדה שכולנו בעד שוויון מלא, אבל אנחנו בישראל מחוקקים את החוקה פרקים פרקים בחוקי היסוד וצריכה להיות הנדסת חקיקה. אם נדבר על שוויון בין יהודים לשאינם יהודים אנחנו מתעלמים משוויון בין מגדרים ומגזרים אחרים. לכן צריך לעשות זאת במסגרת חוק זכויות האדם שטרם הושלם", הוא אומר.
בסופם של הדברים מזכיר ויניצקי את ההצעה להרחיב את סעיף הימים הלאומיים, "מוזכר רק יום הזיכרון לחללי צה"ל יום העצמאות ויום השואה. הצענו להכניס גם את יום ירושלים כחד לאומי ותשעה באב כיום אבל לאומי. אלו שני ימים שמאחדים אותנו. אמרו שידונו בזה בהמשך אבל לא דחו את העניין. יש לכך אהדה מסוימת".
"אחד הדברים שצריך להיזהר בהם הוא הסעיף שמדבר על נגישות לשונית לשפה הערבית. זה נשמע דבר נכון אבל צריך לקבוע את ההיקף של הדבר, כי הרחבה עלולה להוביל לכך שיהיו חייבים לתרגם כל מסמך לערבית, מה שיצריך עליות כבדות מאוד. חייבים לתחם את הסעיף הזה לעניינים מסוימים. הייתה הצעה בסעיף קיבוץ גלויות שהמדינה צריכה לפעול לשם כך ולא רק להיות פאסיבית. הייתה גם הצעה כאשר דיברו על זכותנו ההיסטורית והתרבותית דיברתי על כך שמדובר גם בזכות דתית וחשוב להזכיר זאת. יש עוד דברים שצריך לשפר. נקווה שנצליח לקראת הקריאה השנייה והשלישית".