צוות משפטנים בין־משרדי להסדרת הבנייה ביו"ש ממליץ על שורה של מתווים משפטיים להסדרת מעמדם החוקי של אלפי בתים בעשרות שכונות ומאחזים המאוימים כיום בפינוי או בהריסה, כך מדווח הבוקר נדב שרגאי ב"ישראל היום".
על פי החלטת הקבינט הביטחוני מלפני שנה, צוות משימה ייעודי אמור ליישם עתה את המתווים הללו ובכך להסיר את איום הפינוי או ההריסה מכ־7,000 מבנים מעוכבי הסדרה.
הצוות, בראשות עו"ד ד"ר חיה זנדברג, כיום שופטת מחוזית מוערכת ובעבר מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, הוקם על ידי רה"מ בנימין נתניהו על פי דרישת יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, בהתאם להסכם הקואליציוני של מפלגתו עם הליכוד.
בדיווח הבוקר נאמר כי המלצותיו המפורטות, המשתרעות על פני 200 עמודים, הוגשו עתה לשרת המשפטים איילת שקד, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולשר החקלאות אורי אריאל.
חלק מהמבנים שבהם מדובר הוקמו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני 20 שנה ויותר כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות מה שמכונה "קו כחול", אלא שבדיקה מחודשת של המינהל האזרחי בשנים האחרונות העלתה שחלק מהאדמות הללו אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת גילו לפתע שכונות שלמות ביו"ש, שהפכו ל"בלתי חוקיות".
הצוות המקצועי ממליץ עתה להסדיר ולהכשיר מחדש את המבנים שנגרעו על ידי צוות ה"קו הכחול" של המינהל האזרחי. היועמ"ש מנדלבליט כבר הודיע לבג"ץ שהוא מאמץ דרך פעולה זו.
הצוות גם ממליץ לחדול מכאן ולהבא מבדיקת "קו כחול" באזורים שבהם הוקמו מבנים על פי תוכניות מאושרות. הוא אף מציין שכך המליץ בשעתו מי שכיהן כמשנה ליועמ"ש עו"ד מייק בלאס, ובמרומז מותח ביקורת על המינהל האזרחי שיזם את הבדיקה המחודשת.
באשר לעשרות מאחזים ו"יישובי בת" שהוקמו על אדמות מדינה, אך הם נעדרים רצף קרקעי ליישוב מוסדר, מציע הצוות להגמיש את העיקרון התכנוני של "צמוד דופן". עיקרון זה חייב קרבה והצמדה ליישוב מוכר קיים.
בעניין זה הצוות מסתמך על חוות דעתה של חברת הוועדה בינת שוורץ, לשעבר ראש מינהל התכנון במשרד הפנים. שוורץ מציינת שגם כאשר לא נשמר העיקרון של "צמוד דופן", אפשר להביא בחשבון שיקולים נוספים, כגון מבנה טופוגרפי, אפשרות לקיים קשר תפקודי בין יישוב האם לשכונת ההרחבה, ואף את עקרונות מדיניות הממשלה.
הצוות המקצועי מציין שדרך אחרת לפתרון קושי זה היא באמצעות הכרזה על יישוב חדש, כפי שנעשה לאחרונה לגבי חוות גלעד. הצוות גם ממליץ לשקול כריית מנהרות או בניית גשרים ליישובים שהוקמו על אדמות מדינה אך מוקפים באדמות פרטיות.
חברי הצוות מציינים שאפילו הפקעת קרקע לצורך סלילת דרך גישה ליישוב באה בחשבון. הם מסתמכים על דבריו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס סלים ג'ובראן, אשר קבע כי "תושבי האזור הישראלים... אף הם נמנים עם האוכלוסייה האזרחית באזור", וכי "המפקד הצבאי מחויב לפעול גם לרווחתם... גם באמצעות פגיעה בזכויות קניין של בעלי זכויות בחלקות". עמדה זו אומצה גם על ידי היועמ"ש.
מתווה משפטי נוסף מתייחס ליישובים שההרחבות שלהם פלשו לקרקע פרטית, לרוב בסיוע או באישור זרועות הממשלה ולרוב בתום לב.
חברי הצוות מציינים שהפתרונות שלהם עולים בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ ומבהירים שנצמדו לשלושה עקרונות: הקפדה מרבית על זכויות התושבים הפלשתינים בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל; ניסיון להביא להסדרת התיישבות ביו"ש שהוקמה בתמיכת המדינה; ודבקות בחוק הקיים ביו"ש כיום.