מחלת הכלבת ממשיכה להתפשט: מתחילת שנת 2018 דווחו על 45 מקרי כלבת בתנים, כלבים, חיות בר, בקר וצאן. המקרים התגלו בעמק יזרעאל, בעמק המעיינות, גליל עליון וברמת הגולן בתוך ישובים כפריים ואף בחצרות הבתים.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר אבי צרפתי, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, על התופעה המדאיגה והסיכויים לפגוש אותה במרכזי הערים.
"מדובר בהמשך ישיר לסוף 2017 מבחינת מחלת הכלבת. מאוקטובר 2017 נוכחנו במספר מאוד גדול של מקרים של כלבת אצל תנים ואצל בעלי חיים אחרים בעמק בית שאן, עמק יזרעאל, מגידו ואחרים. ישראל רגילה לחיות עם מקרי כלבת פה ושם, בעיקר בגליל ובגולן, אבל המספרים היו מצומצמים להיקף של כ-20 מקרים.
''בסוף 2017 מדובר ב-74 מקרים של כלבת, בעיקר מסוף השנה, כך שזה אמור להטריד את כל הגורמים, משרד הבריאות משרד החקלאות, רופאים ברשויות המקומיות, וטרינרים והאוכלוסייה".
על הצעדים שנעשו ולא נעשו לבלימת התופעה אומר ד"ר צרפתי כי "נעשו הרבה מאמצים לבלימת התהליכים. זה לוקח זמן, כשמדובר בהתפרצות מחלות בעיקר מהסוג הזה, עד שהמאמצים נראים כלפי וחוץ. יש התמתנות מסוימת, אבל יש עדיין מקרים שמוגדרים כחריגים.
''נעשו הרבה חיסונים אוראליים במלכודות לחיות בר, בעיקר לתנים. כלבים וחתולים שמוחזקים על ידי אנשים חוסנו, חיות משק כמו פרות כבשים וכו' באזור הזה חוסנו, מה שלא קורה בדרך כלל. מובן שנדרשת גם עירנות של הרשויות, מרשות הטבע והגנים עד החקלאים ובעיקר רופאים ברשויות המקומיות בכל מה שנוגע להתנהגויות חריגות של חיות בר".
"חיות בר לא אמורות להיות במגע קרוב איתנו, ואם הם מגיעים לסביבתנו, בעיקר אם יש להם התנהגות חשודה, הדבר נחשב להתנהגות חריגה וצריך לדווח עליה לכל רשות במוקדים העירוניים".
באשר לסיבה שהובילה למציאות החדשה, אומר ד"ר צרפתי: "הנחת העבודה אומרת שאוכלוסיית התנים באזור העמקים גדולה הרבה יותר מכל אזור בארץ, למרות שבכל הארץ יש לנו אוכלוסיות תנים מאוד גדולות. זה בעיקר בשל זמינות של מזון. כשיש יותר מזון חיות הבר מתרבות. כשזה קורה יחד עם כניסת בעל חיים נגוע בעיקר מאזור הגבול המזרחי שלנו זה כמו גפרור לשדה קוצים. המחלה עוברת בנשיכה ומתקדמת מהר מאוד. למרות הניסיונות לחיסונים אוראליים הדבר לא עלה יפה, ולכן הייתה התפשטות של המחלה".
צרפתי מוסיף ומציין כי "עם דילול האוכלוסייה והגברת החיסונים ניתן להשתלט ואנחנו צופים ולהתמתנות של התהליך, אבל הרשויות נתפסו קצת לא מוכנות כי יש קוצר בהפניית משאבים, הן מבחינת הרשויות והן מבחינת גורמי הממשלה. דרושה תכנית מסודרת שתהיה מגובה באמצעים ומשרות של רופאים שיוכלו לטפל בתופעה. תכנית כזו תיתן מענה".
באשר לסיכוי למצוא את הכלבת באזורי אוכלוסין צפופים אומר ד"ר צרפתי: "זה יכול לקרות. הדברים יכולים להיות בלתי צפויים. מעבר של בעל חיים נגוע לאזורי ערים צפופות יכולה לייצר העברת הווירוס למרכזי ערים וההתנהלות באזורים מיושבים היא מאוד משמעותית ודרקונית מבחינתם של בעלי החיים. זה ידרוש צעדים משמעותיים של הרשויות, ולכן אחד הדברים החשובים ביותר שניתן להגיד זה כללי זהירות בנאליים שניתן לנקוט כרגע כדי למנוע את התפרצות המחלה: אם מחזיקים בעלי חיים כמו כלבים וחתולים לדאוג לחסן אותם פעם בשנה, ואם מדובר באזורים שהיו בהם אירועי כלבת שם אנחנו מבצעים חיסוני דחף חוזרים. כמו כן אסור להחזיק חיות בר. כלבים וחתולים מהווים החוליה המקשרת בין חיות הבר לאדם".
על זיהוין של חיות נגועות, אומר ד"ר צרפתי, כי לא תמיד מדובר בריר וזנב בין הרגליים, "זה מדובר בהופעה קלינית של הכלבת הזועמת והרועשת, אבל זה לא תמיד כך. לגבי חיית בר, כל התנהגות שאינה טבעית לחיית הבר עצמה כמו התקרבות לאזורים מסוימים, נדידה, נשיכה של עצמים בתוקפנות, היא סיבה מספקת כדי לחשוד.
''כך גם לגבי החיות שלנו. צריך למנוע שוטטות שלהן ולצמצם אפשרות של מגע שלהן עם חיות בר ולדווח לרשויות על כל התנהגות חריגה, ואצל חתולים זה יכול להיות הליכה תוך כדי נפילה ומעידה, ולא רק במראה של ריר וכו'".