פתרון טוב כשיש פקקים. ג'ירו ד'איטליה
פתרון טוב כשיש פקקים. ג'ירו ד'איטליהצילום: פלאש 90

אין ספק, העולם משתגע. יום אחד חם, יום אחד קר, יום שרב, יום אביך, יום גשום ויום ירושלים.

51 שנה העיר מחוברת לה יחדיו, וכל השמאלנים עסוקים בלצעוק נגד פסקת ההתגברות, ולא נשאר להם כוח לדרוש להפסיק את הכיבוש ולהחזיר את הצלפים הירדנים ואת טדי קולק.

העולם משתגע. אחרת לא ברור איך זה שבתוך פחות משנה ישראל מארחת את אליפות אירופה בכדורסל, את אליפות אירופה בג'ודו ואת מרוץ האופניים של הג'ירו ד'איטליה, ואף רוג'ר רוטרס לא מצליח לגרום להם להבין שישראל היא מדינת אפרטהייד גזענית כמו שתמר זנדברג אומרת, ולא בגלל שקלוגהפט אמר לה להגיד את זה, אלא בגלל שככה היועצים הקבועים של מרצ אמרו לה להגיד שהיא חושבת. אבל לא מקשיבים לה, הן מפני שישראל היא מדינה מצורעת שאף אחד בעולם לא רוצה להגיע אליה וגם לא לשתף אותה באירוויזיון, והן בגלל שהעולם השתגע.

אין, העולם השתגע. אחרת תסבירו לי מי המשוגע שרוצה להתחרות באופניים בירושלים בשיא הצהריים כשבחוץ 34 מעלות ומינוס 30 אחוזי לחות, ואז לנסוע להנאתו מחיפה לתל אביב, ולקינוח לדווש מבאר שבע לאילת בגשם שוטף באמצע חודש מאי. נו מה, לא השתגענו?

מצד שני אופניים זה הפתרון האולטימטיבי, כי רק משוגע ירשה לעצמו לצאת לרחובות הפקוקים של ירושלים, העיר הענייה הזאת, השוממה הזאת, המלאת כל טוב הזאת. זאת עיר כל כך משגעת, שרק משוגעים יצליחו להישאר בה שפויים.

ובראש חודש סיוון, בין יום ירושלים ליום הולדתו של דוד מייסד ירושלים, המשוגע הזה, טראמפ, מעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, ועוד אומר שזה הדבר הכי טבעי והכי צודק בעולם. נו, לא משוגע על כל הראש? וזה אחרי שהקונגרס קבע כבר לפני שנים שצריך לעשות את זה, אז מה כל כך בוער לו לעשות את זה דווקא עכשיו? פוליטיקאים ישראלים מסבירים און דה רקורד שהוא מעביר את השגרירות כי זה מה שהוא הבטיח לפני הבחירות, וכשהמיקרופונים כבים הם פורצים בצחוק גדול, כי מי הדביל שמקיים הבטחות ואיזה נאיבי הטראמפ הזה שלא מבין שאם הוא מקיים עכשיו את מה שהבטיח לפני הבחירות הקודמות, לא יישאר לו מה להבטיח לפני הבחירות הבאות.

אז בגלל כל הג'ירו והג'ודו והטראמפ והטררם, ירושלים נראית מאוחדת מתמיד, מה שגורם לפרטנר אבו מה-זה לקום סהרורי בליל ירח מלא וליילל עוד נאום אנטישמי כדי שכולם יגידו שאל"ף, זה לא מה שהוא אמר, בי"ת, זה לא מה שהוא התכוון, גימ"ל, הוא לא התכוון ליהודים אלא רק לאלה שגרים בישראל, ודל"ת, זה הכול בגלל הכיבוש. אלא מה, העולם השתגע, והוא כבר לא מצדיק כל גרעפץ של מכחיש השואה מרמאללה – חוץ מג'ון קרי ויריב אופנהיימר, שבלי אבו מה-זה חייהם אינם חיים – מה שמכריח אותו לפרסם ש"אם מישהו נפגע מזה שאמרתי שהיהודים הם בני כלבים מלווי בריבית שמכינים מצות מדם של ילדים פלשתינים, אני מתנצל ומצטער שהוא חתיכת אידיוט שלא מסכים איתי".

האמת היא שיש עוד כמה שכן מסכימים איתו, ראשי משטר האייתולות באיראן, למשל, אבל הם לא יכולים לעשות כלום כי העולם השתגע והוא מוכן לקבל בהבנה את זה שישראל גנבה לאיראנים מתחת לאף את המסמכים הכי סודיים שלהם. עצוב מאוד שכבר אי אפשר לסמוך על אף אחד בעולם המטורף הזה. זאת אומרת, כמה פרשנים ותיקים בישראל באמת ניסו לעזור ולטעון שאין שום חדש במסמכים האלה, ובשביל מה היה צריך אותם ולמה לא הדליפו להם את זה מראש והם היו עושים מזה אחלה כותרת, אבל אז ועדת השרים דחפה להם את פסקת ההתבגרות, סליחה, ההתגברות, לכן הם חייבים להתגבר על בגרותם ולהתמקד בהגנה על בג"ץ, אחרת מי יזרוק פה יהודים מהבית בגלל שמטר מרובע מהסלון שלהם נמצא על קרקע שיכול להיות שפעם ישב עליה ערבי שאכל פיתה עם לבנה.

כולם, כולם משוגעים. היחיד ששפוי הוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, שאמר השבוע שלכנסת אין סמכות לשנות את אופייה של מדינת ישראל. נו כן, הכנסת היא בסך הכול נציגת העם, ומה כבר העם מבין בדמוקרטיה. כמו ימין שוקרון, השיכור מהסדרה "שנות ה-80" של שלום ומני אסייג, שהולך ברחוב וצועק "רק אני קובע פה, רק אני!". ואני חס וחלילה לא משווה בין אהרון ברק לימין שוקרון, כי ברק הוא לא שיכור, וגם לא משוגע, ובטח שלא ימין. הוא פשוט היחיד שמסוגל להבחין בין טוב לרע, בין טמא לטהור ובין שפוי למשוגע. וכולם משוגעים, זה ברור, אחרת הם היו אומרים אמן על כל מה שבג"ץ אומר, ומעיפים את נתניהו, ומחלקים את ירושלים, ומבקשים מטראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לרמאללה, ומחבקים את אבו מה-זה, ומחרימים את הג'ירו ואת איטליה ואת כל אירופה, חוץ מברלין שהיא מולדת השלום והמילקי.

כולם משוגעים. כולם. והכול בגלל מזג האוויר המשוגע. אם זה יימשך ככה, בסוף עוד ירשו ליהודים להגיד שמע ישראל על הר הבית, ואז באמת יקיץ הקץ על השפיות.

רודף העפיפונים

אומרים שישראל מסוגלת לגנוב מסמכים סודיים בלב טהרן, ולהפציץ יעדים עלומים בעומק סוריה, ולאתר מנהרות טרור במעבה האדמה, אבל היא לא מסוגלת ליירט עפיפוני תבערה פרימיטיביים שחמאס מעיף כדי לשרוף את שדות הנגב המערבי. ואני אומר לכם: היא מסוגלת. להלן הנוהל הסודי של מערכת הביטחון ללוחמה בכת"דים (כלי תעופה דליקים) כפי שהודלף לי על ידי מקור עלום שהמצאתי הרגע:

במקרה של זיהוי עפיפון בוער, כורזים לו לעצור. אם הוא מקשיב, מה טוב. אם הוא ממשיך לעוף מזרחה יורים באוויר כדורי גומי כדי להזהיר אותו. אם הירי משנה את כיוון הרוח והעפיפון נסחף לים, סבבה. אם לא, מגישים עתירה דחופה לבג"ץ ומבקשים אישור עקרוני לירות בעפיפון. אם עד שבג"ץ דן בעתירה העפיפון כבר נחת, העתירה מתייתרת כי לא בוכים על שדה שנשרף.

אם העפיפון עדיין בשמיים ובג"ץ משום מה מאשר לירות, יורים בעפיפון ברגליים. אם הצלחנו, נהדר. אם הבלגן לא מאפשר למצוא את הידיים ואת הרגליים של העפיפון, מביאים אנשי רוח שיסבירו לו שהוא ומי ששלחו אותו צודקים בדרישתם ההומניסטית לשרוף את המדינה היודו-פאשיסטית המאוסה. אם העפיפון נבהל והולך להתחבא מהיהודים המג'נונים, הצלחנו. אבל אם אנשי הרוח לא משנים את כיוון הרוח, מביאים מאוורר מהבלאי של האפסנאות של פיקוד דרום שיעשה את זה. אם גם זה לא עוזר אז אין ברירה, מרימים לאוויר רחפן שידוג את העפיפון הבוער ויטיל אותו בשטח ישראל כדי שלא נואשם בפשעי מלחמה.

אם הרחפן מפיל את העפיפון, הכול בא על מקומו בשלום. אבל אם העפיפון מפיל את הרחפן, מזניקים מטוסים לא מאוישים ומסוקים לא מיואשים שיירו עליו אש מרוכזת בסיוע ספינות חיל הים וטילי נ"מ מתקדמים מהמאגר הסודי לשעת מלחמה בלתי נמנעת. אם הם פוגעים, ישראל משלמת לחמאס פיצויים בגין אובדן העפיפון ובזה נגמר הסיפור. אם העפיפון בכל זאת מצליח להתחמק ולנחות בשדות הנגב, החקלאים צריכים לשלם לחמאס תמלוגים על העבודה שנחסכה מהם בטיפוח השדה. ממילא בסוף יבואו בדואים ויגנבו הכול, אז בשביל מה להתאמץ. השאלה שנותרה פתוחה היא מי יפצה את הבדואים, החקלאים או המדינה. מן הסתם המדינה, יום אחרי שהיא תטפל בטרור נגד החקלאות. מחר, בעוד שנתיים, אחרי החגים, נראה כבר. מה בוער?

לתגובות: [email protected]