ואיפה עזה שלנו?

יום שחרור עזה, השבוע לפני 51 שנה, קורא לנו לחשבון נפש לאומי בנושא אחיזתנו בארץ והעוז בעמידה מול האויב. דעה

רחלי מלמד והדר מינץ , כ"ה באייר תשע"ח

ואיפה עזה שלנו?          -ערוץ 7
למרות חורבן היישובים, נחזור לעזה ובנותיה. חורבן גוש קטיף
צילום: יוסי זמיר / פלאש 90

לפני 51 שנה פרצו כוחות צה"ל לרצועת עזה, ולאחר קרבות קשים כבשו את העיר עזה ובנותיה.

בשנים הבאות יקומו על חבל ארץ זה, שאותו כינו הערבים המקומיים "האדמה המקוללת", יישובים פורחים וחקלאות משגשגת. האדמה המבורכת שחיכתה לבניה - השיבה להם אהבה. יישוב ארץ ישראל וחיי תורה עם דרך ארץ בגוש קטיף היו לשם דבר בארץ ישראל כולה. מאמר חז"ל "ארץ ישראל נקנית בייסורים" לא פסח על המתיישבים, אך קשר הדם עם האדמה רק חיזק את חיבורם למקום.

כמעט 13 שנה חלפו מאז הנסיגה המבישה הקרויה תוכנית ההתנתקות. היישובים הפורחים נעקרו, מפעלי חיים נגדעו, בתים נהרסו, זכר הקדושים שמסרו נפשם על האדמה חולל, משפחות הוגלו מנחלתן.

בעד נסיגה זו קיבלנו מינהור התקפי (המונח האסתטי שקיבל איום המנהרות) מהקרקע, איום טילים רחב טווח, ולאחרונה - טרור עפיפוני מהאוויר. את עמוד ענן, עופרת יצוקה וצוק איתן קיבלנו במחיר מבצע.

מול איום הטילים קיבלנו מיגוניות, כיפות ברזל ואלפי תושבים בחרדה. מול איום המנהרות נפרסו מערכות תת-קרקעיות מתוחכמות. ומה נעשה מול עפיפונים?! האם באמת נפתור את הזעם של הפלשתינים, שמתבטא בלוחמה בלתי פוסקת, באינסוף מגננות והתגוננויות? הרשו לי לגלות לכם: החמאס וגם הפת"ח המתון לא שינו את תורתם. השאיפה להשמיד את מדינת ישראל עדיין עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם, גם אם בכיסויים שונים.

עורי עורי, לבשי עוזך ציון! יום שחרור עזה הוא גם יום ירושלים. עם השמחה העצומה על העיר שחוברה לה יחדיו - לא שכחנו אותך עזה! אותך, שמבקשת מאיתנו לברר ביתר שאת את עוז כוחנו ועוז קוממיותנו בארצנו. אותך, שלא מוותרת עלינו, וגם אם גלינו - קוראת לנו לחזור ולנחול אותך.

מהומות הגדר שמארגנים הפלשתינים וקריאתם לזכות השיבה תובעות מאיתנו לשוב ולברר עד כמה השליטה וההיאחזות בחבל ארץ זה חיונית לנו כאומה. נשוב אלייך, עזה ובנותיה, ונעלה ציון ברינה עם סלי ביכורים מאדמתך, במהרה בימינו אמן.

הכותבות חברות בגרעין 'הביתה', כפר דרום