זיהום בהכשר בג"ץ

מחדל סביבתי של שנים גרם לזיהום כבד של נחל מכמש באמצעות הזרמת שפכי הערים רמאללה ואל-בירה. גם עתירה לבג"ץ לא הועילה.

יוני רוטנברג , כ"ה באייר תשע"ח

זיהום בהכשר בג"ץ      -ערוץ 7
זרימת ביוב לא מבוקרת. נחל מכמש
צילום: בי"ס שדה עפרה, החברה להגנת הטבע

"בית המשפט לא מכיר את הפרטים בשטח, הוא מקבל תצהיר מהצד שלנו וממשרד ממשלתי, ובאופן אוטומטי הוא מאמין לרגולטור. בג"ץ פסק שהיות שהמדינה עושה צעדים, הוא לא רואה צורך להתערב. יש פה עוולה שלא מטופלת 18 שנה, המינהל האזרחי חוזר על אותן הבטחות שהוא מבטיח כבר שנים, הפעם מול בג"ץ, וזה מקובל עליהם. אפילו לוחות זמנים לא הציבו, פשוט קיבלו את זה ככה".

לא מדובר פה בתיאור של בית המשפט העליון בתקופה שקדמה למהפכה החוקתית, גם לא פנטזיה על בית המשפט שיהיה אחרי פסקת ההתגברות – מדובר בדיוק באותו בג"ץ שאתם מכירים. זו דמותו של האקטיביזם כאשר המקרה שמגיע לשולחנם של השופטים הוא זיהום סביבתי חמור שמתרחש, מה לעשות, מעבר לתחומי הקו הירוק.

הסיפור של זיהום נחל מכמש ושמורת הטבע ואדי קלט, הוא סיפור שתחילתו לפני עשרות שנים. שפכים שמקורם ברמאללה ואל-בירה מצאו את דרכם לנחל מכמש וממנו לשמורת הטבע המתוירת ואדי קלט. אריאל פילבר מבית ספר שדה עפרה, מציג בפנינו מכתב שנשלח מבית הספר כבר בשנת 1993, שמתרה בפני הרשויות על המפגע החמור. שבע שנים מאוחר יותר, במימון הבנק הגרמני, נבנה מתקן לטיהור שפכים בין פסגות ותל ציון, בשטח C. המתקן נבנה על ידי האירופים לצורך טיפול בשפכים של רמאללה ואל-בירה, אבל מתחת לרדאר צורפו אליו גם היישובים פסגות ותל ציון. מכיוון שהוא ממוקם בשטח C, האחריות עליו היא של המינהל האזרחי.

"המתקן בנוי מראש באופן כזה שחסר לו השלב האחרון של הטיהור", מספר פילבר. "הוא משקיע את הבוצה (שפכים מוצקים – י"ר), ואחר כך מאוורר את המים. אבל השלב האחרון שבו החיידקים מתפרקים והמים נעשים טובים לחקלאות, חסר בו. למעשה, בכל השנים האלה, המים שיוצאים מהמט"ש (מתקן טיהור שפכים) לנחל מכמש הם מים מזוהמים שלא טובים לחקלאות". המחדל השני מבית היוצר של המט"ש, הוא השלכה של כל הבוצה ששקעה אל מחוץ לגדר המתקן. במקום להעביר אותה לאתרי הטמנה של קרקע מזוהמת, בוחרים מתפעלי המתקן, ערבים מאל-בירה, להשליך את הבוצה אל ערימת ענק שיצרו על דעת עצמם. "ברגע שמגיע גשם", מסביר פילבר, "כל הזוהמה הזאת זורמת לנחל מכמש. לא משנה כמה טיהרת, בסוף הכול הגיע לנחל. מדובר בערמות על ערמות של בוצה".

שיטפונות שחורים ובעלי חיים מתים

אם המחדלים האמורים לא הספיקו כדי להמיט אסון בלתי הפיך על נחל מכמש ונחל פרת, תקלות תכופות במט"ש גורמות להזרמה בלתי מבוקרת של הביוב ישירות לנחל. "אחת לכמה זמן יש תקלות במט"ש", משלים פילבר את התמונה, "ואז פשוט פותחים את השיבר, וכל הביוב מרמאללה ואל-בירה זורם דרך נחל מכמש אל ואדי קלט. אתה יכול לראות לעיתים פשוט שיטפונות שחורים של ביוב שבעקבותיהם בעלי חיים מתים. יש לי תצלומים וסרטונים של כל הדברים האלה קורים".

שורת המחדלים הזאת, וההתרעות שלא נשאו פרי, הביאו את פילבר יחד עם עמותת 'ירוק עכשיו' להגיש עתירה לבג"ץ בנושא. בעתירה הציגו העותרים שלוש דרישות: שהמינהל האזרחי יפקח על תפעולו התקין של המט"ש באופן קבוע, שהבוצה שנצברה מחוץ למתקן תפונה, ושיוחלט על תחילתו של תהליך שיקום מסודר בנחל מכמש ובוואדי קלט. שלושת הדרישות נדחו על ידי השופטים, בנימוקים מקוממים.

"בסעיף הראשון, המדינה השיבה שהמתקן פועל טוב ושנעשו בו תיקונים", מספר פילבר. "הטענה עוד לא נבחנה במבחן התוצאה, אבל בג"ץ כבר קיבל אותה והסעיף הזה נמחק. לגבי פינוי הבוצה, המדינה טענה שביצעה חסימה לבוצה. היינו מוכנים לטענה הזאת, ולכן באנו יומיים לפני הדיון וצילמנו שאכן בנו חיץ, אבל יש מעבר לחיץ הזה עוד הרבה בוצה. הראנו את זה בבג"ץ, ועורך הדין מטעם המדינה קבל מול השופטים על כך שבמקום לדווח על המפגע אנחנו באים ומציגים את זה לשופטים. זו היתממות, כי הם שופכים את זה קבוע לשם, וכל החיץ נבנה כדי לצאת ידי חובת בג"ץ. לא היה עוד גשם אחד שהבוצה לא זרמה לנחל. גם הפינוי שהודיעו עליו לבג"ץ הוא חלקי בלבד, אבל ברגע שהשופטים שמעו שמפנים הם מיד דחו את הסעיף הזה".

"לגבי שיקום הנחל, טענה המדינה שאין בכך צורך", ממשיך פילבר ומגולל את ההתרחשות בבית המשפט. "אני בעצמי הרמתי טלפון לגורם במינהל האזרחי שתפקידו להגיש דו"חות בנושאים האלה, והוא אמר לי במפורש שהגיש דו"ח לפיו צריך לשקם את נחל מכמש. המינהל לא רצה לקבל את הדוח הזה, כי הוא לא טוב לו מול בג"ץ. אז הם הלכו לאלון זקס, שהוא סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, והוא חתם על תצהיר שאין צורך בשיקום של נחל מכמש. אנחנו מאוד כעסנו על זה, כי הוא הוציא תצהיר שאם רק היה יורד לנחל עצמו לא היה מעז לחתום עליו. במקום שהמשרד להגנת הסביבה ימלא את תפקידו ויודה לנו על כך שהגשנו בג"ץ ושסוף סוף העניין יטופל, הם מפחדים להפסיד בתביעה. הרי מה המשמעות של הפסד בתביעה – שהטבע ניצח, זה צריך להיות בראש מעייניהם".

השופטים צריכים לרדת לנחל

אל חוות דעתו של הגורם האחראי במינהל האזרחי, שעמו לא איפשרו לנו לשוחח, מצטרפת חוות דעתו של זוהר ינאי – אקולוג מאוניברסיטת תל אביב המצוי כעת בשלבים האחרונים של עבודת הדוקטורט שלו בחו"ל. ינאי סקר את נחל מכמש וואדי קלט במסגרת המחקר שלו, והתוצאות שרשם חד משמעיות. "ההוכחה הכי פשוטה היא דגימות שעשיתי בוואדי קלט, אחת לפני המפגש עם נחל מכמש ואחת אחריו. מיד אחרי המפגש אנחנו רואים רמת מליחות ועכירות גבוהה יותר של המים, דילול של אוכלוסיית הצומח והחי הטבעית, והתרבות של מינים פולשים שבאים בדרך כלל יחד עם מים מזוהמים. הפגיעה באיזון האקולוגי היא ברורה, כמו גם הפגיעה בנוף ובתברואה של המתרחצים והמטיילים שם".

ינאי סבור שיש לנקוט כמה צעדים מיידיים על מנת להציל את הנחל, מלבד הפסקת הזרמת השופכין אליו. "צריך לעקור את המינים הפולשים, להזרים לנחל באופן מלאכותי מים נקיים שיעודדו את חזרתם של המינים המקומיים, ולפעול הנדסית להחזרת תוואי הנחל למצבו הראשוני".

פילבר חש חסר אונים אל מול השופטים, שקיבלו את דברי המדינה בלא דרישה וחקירה. "אני רוצה להוריד את שופטי בית המשפט לנחל, שיראו בעיניים. לא צריך להיות אקולוג גדול, אני פעם הכנסתי יד לנחל מכמש והוצאתי משם גושי בוצה", הוא טוען. הנזקים שנגרמו לנחל גדולים, וכאיש שהטבע יקר לליבו הוא כואב אותם מאוד.

היחס הזה של המשרד להגנת הסביבה מכעיס את פילבר אף יותר, כשהוא נזכר בתגובה הנחושה של השר אלקין באסון האקולוגי בנחל אשלים. "בנחל אשלים השר אלקין אמר 'מי שיזהם ישלם', ודווקא פה אנשי משרדו מתנגדים לכך בבג"ץ. הם יודעים שבמקרה הזה אחריות האכיפה היא של המדינה, והם גם מפחדים שחלילה ייאלצו להתעמת עם הערבים. אלקין הקצה עכשיו חצי מיליארד שקלים לטיפול במפגעים חוצי גבולות, ואנחנו מצפים שבמשמרת שלו הוא ייקח אחריות על הדברים האלה. במיוחד לאור העבודה שאנשי במשרד טירפדו בבג"ץ את היכולת לתקן את המצב".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "האמירות המוצגות בשאילתא אינן נכונות ונבקש לתקנן. דווקא מתוך היכרות עמוקה עם נחלים מדבריים ובפרט נחל זה, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי התערבות באמצעים מכאניים לשיקום הנחל עלולה להביא לפגיעה נופית - לרבות פגיעה במבנה הנחל - ועל כן יש לעשות זאת במשורה ועל פי תוכנית סדורה. הרכיב החשוב ביותר בתהליך שיקום הנחל הוא הפסקת הזרמת הקולחים אליו. כל עוד זורמים קולחים בנחל לא ניתן לשקמו. תוכנית לשימוש במי הקולחים והפסקת הזרמתם בנחל, מקודמת על ידי המינהל האזרחי. לאחר הפסקת הזרמת הקולחים והסרת המזהמים, יחל הנחל לעבור שיקום טבעי, לאחריו תישקל האפשרות לפעול באופן אקטיבי, בנוסף להליך השיטפונות הטבעי, לטיפול ושיקום של הנחל וסביבתו. אם כך, נבקש לחדד כי בעמדה לבג"ץ לא נטען כי הנחל לא מזוהם, אלא שהדרך לשקם אותו היא באמצעות הפסקת ההזרמה ואז בשיקום טבעי".