ארגון 'בסיס חוקי', העוסק בקביעת חוקיות ריבונותה של ישראל ביהודה ושומרון במשפט הבינלאומי, קורא לאיחודן של תכניות הריבונות לתכנית אחת שתהיה להצעתו המדינית הראשונה של הימין. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם דוברת הארגון, שלומית גולדין-הלוי.
יו"ר הארגון, ג'ף דאובה, משגר לחברי הכנסת בימין איגרת קריאה ברוח זו ובה נכתב: אנו החתומים מטה נפגשים עם חברי סנאט וחברי קונגרס על מנת לשנות את התמיכה הקיימת כיום בהצעת "שתי מדינות לשני עמים". לשם כך אנו מביאים לידיעתם את קיומן של הצעות שונות המהוות אלטרנטיבה ראויה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. בביקורנו האחרון בקונגרס הבאנו איתנו תכניות מדיניות אלטרנטיביות של חמישה חברי כנסת מהקואליציה. בעקבות זאת, שמענו תהיות רבות של חברי קונגרס אודות ההבדלים בין התכניות השונות. נוכחנו כי ריבוי ההצעות רק מחליש את עמדתנו מול אומות העולם ולא מחזק אותן.
נפתח בפנינו חלון הזדמנויות נדיר. אנו ניצבים בפני ממשל אמריקאי אוהד ומפלגה רפובליקאית שהסירה את "פתרון שתי המדינות" בסעיף על הסכם מדיני בין ישראל לפלשתינים. חברי הקונגרס מעוניינים בהצעה אחרת להסכם מדיני.
לקראת ציון 51 שנים לשחרור יהודה ושומרון, אנו פונים בקריאה אליכם, חברי הכנסת שגיבשו הצעות מדיניות - אנא פעלו לאיחוד הצעותיכם להצעה מדינית אחת מגובשת שחתומים עליה כמה שיותר חברי כנסת. שיתוף פעולה כזה יועיל לעם ישראל ולארץ ישראל. הגיע הזמן שלימין המדיני בישראל תהיה משנה סדורה בנוגע להסדרת יהודה ושומרון כחלק ממדינת ישראל".
בראיון מעירה גולדין הלוי כי מהלך הריבונות מורכב יותר, לעומת מהלך החלת החוקים הישראליים ביהודה ושומרון, מהלך שתכליתו לשנות את המצב בו חקיקה ביו"ש מתבצעת על ידי צו אלוף ולא מכוח הכרעות הכנסת.
"יצאנו בקריאה לכל חברי הכנסת שהנושא חשוב להם ועובדים על תכניות, בקריאה שישבו יחד ויגשרו על הפערים, שהם לא כל כך גדולים כי המטרה היא אותה מטרה", היא אומרת ומספרת כי בפגישותיו בקונגרס האמריקאי נתקל יו"ר הארגון, ג'ף דאובה, בחברי קונגרס שאומרים לו שריבוי התכניות בימין מבלבל אותם, לא ברור להם מה טוב בעיני ישראל ולכן אינם יכולים להירתם למשימה מדינית כזו או אחרת.
"התחושה שלנו היא שאין לימין תכנית מסודרת וקליטה פוגעת בנו. לשמאל יש תכנית מרכזית והיא שתי המדינות. הימין קצת נרדם בשמירה. לא מספיק להגיד מה לא, אלא צריך להגיד מה כן. בשנים האחרונות יש התעוררות אבל כל תכנית הא פרטית של חבר כנסת".
"יש היום שש תכניות מימין ויש כעת חלון הזדמנויות עם ממשל טראמפ, הממשל האוהד ביותר שהיה לישראל. חברי קונגרס אומרים לנו שמוכנים לעשות מה שטוב לישראל אבל שנאמר אנחנו מה אנחנו רוצים. אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו רוצים ומה טוב לישראל. הממשל רוצה לשמוע משנה סדורה. כשאין משנה סדורה זה פוגע ביו"ש" אומרת גולדין הלוי ומזכירה את החלטת המפלגה הרפובליקנית ב-2016 להסיר ממצעה את הקביעה לפיה שתי המדינות הוא הפתרון המחייב עבור ישראל והפלשתינים. לטעמה עובדה זו מלמדת על חשיבותו של החלון ההיסטורי שנפתח כעת בפניה של ישראל לקדם תכנית מדינית מימין.
על התכניות שנמצאות על השולחן מזכירה גולדין הלוי: "המוכרת ביותר היא תכנית בנט לסיפוח אזורי C שבהם כל הישראלים שחיים ביו"ש והפלשתינים שחיים בשטח הזה. התכנית הרחוקה היא של ח"כ גליק שמדבר על פדרציות דומות למה שקורה בשווייץ. על פי תכנית זו הקו הירוק אינו פונקציה. כל אזור בוחר לעצמו ממשל. המחוזות יהיו בשליטת מושל שייבחר בהתאם לאוכלוסיה, יהיו מושלים יהודים ויהיו ערבים".
כשנשאלה אודות התכנית המדינית שארגונה היה רוצה לקדם, אומרת גולדין הלוי: "אנחנו רוצים תכנית מובילה אחת, מה שחברי הכנסת יבחרו. היינו רוצים לראות את החוק הישראלי חל ביו"ש. מעבר לזה אנחנו לא ארגון פוליטי במובן של מי שמגיש הצעה מטעמו. אנחנו לא מסתירים שאנחנו לא אנשי שמאל, אבל אנחנו גם לא דוחפים למשהו ספציפי כמו החלת ריבונות".
כשנשאלה מדוע ארגונה מסתייג ממהלך של ריבונות ומתמקד במהלך של החלת החוק הישראלי, היא אומרת כי "מבחינה בינלאומית כשאתה מחיל ריבונות על שטח שמוגדר כשנוי במחלוקת זה מעט יותר מורכב מהחלת החוק. אין לנו עניין לייצר מורכבות משפטית רבה יותר כעת. לכן, לטעמנו נכון יותר להחיל את החוק בשלב הראשון ובהמשך להתקדם לעבר תכנית ריבונות".
כשנשאלה אם זהו הכיוון אותו היה ארגונה רוצה לראות מקודם בזירה הפוליטית בין אנשי הימין, מהלך שבו בשנים הראשונות יפעלו הגורמים למהלך של החלת החוק ובהמשך, לאחר השלמת שלב זה, יעברו למהלך הריבונות, היא משיבה בזהירות: "יתכן, אבל אנחנו לא רוצים לקבוע, אלא לקרוא לחברים לשבת ולדון".