הקומיקאי היהודי-אמריקני אוון סאייט ניסה, בהרצאה שתורגמה באחרונה לעברית ע"י מירי לביא, להסביר איך זה שכמעט בכל נושא בעולם, השמאל תמיד לוקח את הצד של הרע נגד הטוב, של המכוער נגד היפה, ושל הכשלון נגד ההצלחה, כדבריו. איך זה שכל מה ששמאל מאמין בו "תמיד מנוגד ב-180 מעלות לאמת"?
לדוגמה, שאל סאייט – איך זה שהשמאל הליברלי כביכול מתנגד דווקא לישראל, שהיא דמוקרטיה ליברלית, ודורש להחרים אותה – למרות שהמדינות הערביות הן אלה שמפלות נגד הומוסקסואלים ונשים?
סאייט הסביר שמאז שנות ה-80, כאשר הצעירים של שנות ה-60 הגיעו לעמדות כוח בחברה האמריקנית, ארה"ב אימצה את ההשקפה הליברלית-שמאלנית, לפיה שום פן של התרבות המערבית אינו טוב יותר מתרבויות אחרות.
מכך נגזר שאם משהו בחברה המערבית זוכה להצלחה, הרי שהיתרון הזה הושג בצורה בלתי הוגנת, ובאמצעות גרימת עוול לתרבויות המתחרות.
לכן, פירש סאייט, כאשר מסתכלים על הפער בין ההצלחה של ישראל לבין עזה, למשל, המסקנה היא שהיהודים "רימו" איכשהו, וכי העזתים רומו. אותו הכלל חל על כל השוואה בין ישראל לעולם המוסלמי, הבהיר.