הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' התכנסה הבוקר (רביעי) לישיבת מעקב נוספת בנושא תמותת אלפים מזיהומים בבתי החולים.
בישיבה נדון בין היתר הנתק המתמשך בין איגוד הרופאים למחלות זיהומיות והמרכז הארצי למחלות זיהומיות: אנשי האיגוד למחלות זיהומיות החרימו ישיבת עבודה עם נציגי משרד הבריאות לאחר שזה הפיץ את מודל התמרוץ לשנת 2018 בלי להתייעץ עמם.
יו"ר הועדה ח"כ יחימוביץ' אמרה בפתח הדיון כי "זו סיטואציה הזויה. אלפי בני אדם מתים מדי שנה לחינם, אבל שני הגורמים שאמונים על המלחמה בזיהומים - משרד הבריאות והאיגוד המקצועי למחלות זיהומיות – מתנהלים כמו כוחות עוינים בעיצומה של מלחמה. רמות האיבה האלה לא נורמאליות".
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, סיפר כי "הטיפול בזיהומים מתבצע בשלושה מישורים: שיפור תשתיות וצפיפות, הגדלת אנשי הצוות, וחיזוק הפעילות הממוקדת. מאז שהוקם המרכז למניעת זיהומים אנו רואים סימני הצלחה בצמצום חיידק CRE שעמיד לאנטיביוטיקה, עם מניעת 500 מקרי מוות לשנה בממוצע".
"מטרת מודל התמרוץ לתגמל בהתאם לשיפור, ויש פקטור שמתגמל יותר בתי חולים קטנים. הגענו להסכמות מסוימות בשתי הישיבות הראשונות שקיימנו לבקשת הוועדה, אבל האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות החרים את הפגישה השלישית באופן חד צדדי. אנחנו מוכנים לחזור לשולחן המשא ומתן, ואדגיש שהטיוטא שיצאה לבתי החולים היא ברת שינוי וניתן להגיע להסכמות עם האיגודים. יש סיכוי לשינוי", אמר גרוטו.
פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות, סיפר כי : "במעבדות למיקרוביולוגיה שורר מצב שבו בכל יום, בין 10 ל-12 שעות, איש אינו מסתכל על התשובות של בדיקות תרבית. זה מצב בלתי נסבל ואי אפשר שלא לתקן אותו. הכלי היחיד שעומד לרשותי היום כמנהל המרכז הארצי כדי לשפר את זה זה מודל התמרוץ. אני לא מחייב אף אחד לעשות שום דבר; אני מעודד את מנהלי בתי החולים לעמוד ביעד".
פרופ' שלמה מעין, מנהל מערך הזיהומים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון אמר כי "בכל יום בין 40% ל-60% בביה"ח ברזילי מקבלים אנטיביוטיקה. מדובר במספרים עצומים. חלק לא מבוטל מהטיפולים הללו ניתנים באופן לא נכון. החיידקים מפתחים עמידות ועוברים מחולה לחולה".
"אנחנו צורכים המון אנטיביוטיקה דרך בעלי החיים בשל חשיפת יתר שלהם – בעיקר בעופות - והמצב הזה מאפשר לחיידקים לפתח עמידות. לכן דרושה הסתכלות רחבה על הבעיה שהיא מעבר לסכסוך המקומי בין האיגוד והמשרד", הוסיף מעין.
פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים בביה"ח סורוקה קבע כי "עשרות אנשים בשנה, לפחות, מתים בשל הגעת תשובות לבדיקות מעבדות באיחור. יש פה כשל מתמשך שעולה בחיי אדם. כאיש מקצוע אני אומר: יש הוכחות שאנשים מתים בגלל חוסר כוח אדם. איך זה יכול להיות שאין תוספת תקציב להתמודד עם המצב? מדובר על חיים או מוות, זה בדיוק כמו להכניס נגמ"ש לעזה בלי מיגון. צריך כסף – תשימו".
ח"כ איציק שמולי אמר בדיון כי "מדובר על בעיה בסדר גודל לאומי. הגנון שקורה כאן בדקות האחרונות – אם היו משדרים את זה בשידור חי בבתי החולים היה מתעוררת לא רק בושה גדולה אלא גם זעם גדול".
"כולם צריכים להבין שלא כל החוכמה נמצאת אצלם. בסוף מונחים פה חיי אדם על השולחן. מה, צריך למנות גננת? בעיני פרופ' גרוטו צריך להיות המבוגר האחראי. זה האינטרס שלך שכל הגורמים המקצועיים יעבדו יחד", סיכם שמולי.