הסדרה רק לכאורה

מבול הכותרות בנושא ההסדרה מאז ראשית ימיה של הממשלה הנוכחית עומד ביחס הפוך למצב ההסדרה בשטח.

יוני רוטנברג , ג' בסיון תשע"ח

הסדרה רק לכאורה       -ערוץ 7
צוות ההסדרה מכבה שריפות במקום ליצור התקדמות. היישוב עשהאל
צילום: יהושע שילה

מטבע הלשון "רגע היסטורי להתיישבות" הפך בימיה של מי שנחשבת לממשלה הימנית ביותר שקמה בישראל לביטוי שגור.

מדי תקופה הציבור מתבשר על עוד ועדה ועוד חוק, על החלטת יועץ משפטי לממשלה או על כינוס של השדולה למען ארץ ישראל. אולם בחינה של הדברים בפועל מצביעה על כך שלמרות כל הכותרות והדו"חות, ההסדרה בשטח תקועה עמוק בבוץ, ומה שזז מתקדם בדיוק בכיוון ההפוך.

כדי להבין את הדרך האבסורדית שבה מתנהלים הדברים, צריך לחזור למשא ומתן הקואליציוני ערב הקמת הממשלה הנוכחית. טרם הרכבת הממשלה הציבה סיעת הבית היהודי תנאי להצטרפותה, כחלק מההסכמים הקואליציוניים: הקמת ועדה של משפטנים, שתמצא פתרונות להסדרת ההתיישבות ותתבסס על דו"חות לוי וששון. ההתחייבות הזאת אכן יצאה אל הפועל בוועדה שבראשה עמדה חיה זנדברג, אז עורכת דין בכירה במשרד המשפטים וכיום שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך פעילותה הניחה ועדת זנדברג יסודות משפטיים מוצקים לכל בעיות ההסדרה הקיימות, כמו למשל כבישי גישה ליישובים שנמצאים על שטחים פרטיים, או קו כחול שהוסט לאחר מתן אישורים ובנייה וגרם לכך שמאות בתים שהוקמו כחוק הפכו בן לילה לבלתי חוקיים. לפני כשבועיים פורסמו מסקנות הוועדה, כשלדברי גורם המעורה בפעילותה המסקנות הוגשו כבר לפני תקופה ארוכה ליועץ המשפטי לממשלה ואושרו על ידו.

לכאורה אכן רגע היסטורי להתיישבות, אלא שהפתרונות המשפטיים נותרו כאות מתה והם אינם מגיעים לשטח. כלומר, ישנו סעיף מיוחד הדורש הקמת צוות משימה ייעודי שיפעל ליישום המסקנות והסדרת כלל המאחזים והיישובים שנמצאים על אדמות מדינה, והדרישה הזאת גם עוגנה בהחלטת קבינט שהתקבלה לפני יותר משנה. רק שבדיוק אז הגיעה הבירוקרטיה.

"המינוי שלי לראש הצוות היה צריך לקרות זמן לא ארוך אחרי החלטת הקבינט", מספר פנחס ולרשטיין, שמשמש בימים אלה כראש צוות המשימה הייעודי להסדרת ההתיישבות, "אבל אז הוגש בג"ץ על ידי ארגון שמאל, והיו צריכים לעשות פרוצדורה מחדש של מינוי לפחות משלוש שנים שפוטר ממכרז. אלא שמהלך כזה דורש ועדה מיוחדת שתפטור ממכרז, ושוב צריך לחכות כמה חודשים". אחרי שולרשטיין עצמו הצליח להיכנס לתפקיד, התחילה הסאגה הביורוקרטית של מינוי אנשי הצוות. "כל אחד מהם צריך לעבוד את הוועדה של הפטור ממכרז, ואז יש גם סיווג ביטחוני, וכל פעם דוחים את מועד הזימון. אני לא רגיל לעבוד עם כל הביורוקרטיה הזאת", מסיים ולרשטיין, שרגיל לדרכי הפעולה מימיו במועצת יש"ע ובמועצה האזורית בנימין. בפועל, שנה וחצי אחרי ההחלטה בקבינט ועדיין אין צוות שפועל להסדרת ההתיישבות וליישום הפתרונות בשטח. עם זאת, ולרשטיין עצמו כבר פועל במסגרת התפקיד.

המינהל האזרחי התעורר

בזמן שהביורוקרטיה מתנהלת לאיטה, המינהל האזרחי נכנס לסחרור של הריסות בתים שנמצאים על אדמות מדינה, בדיוק אלה שכל הפתרונות קיימים לגביהם וצוות מיוחד אמור לפעול להסדרתם. "בעקבות חוק ההסדרה למינהל האזרחי קצת משעמם, כי אי אפשר להרוס בתים על שטח פרטי", אומר אורי ברטפלד, תושב היישוב עשהאל שבדרום הר חברון אשר עומד בימים אלו בפני סכנת הרס. "בגלל זה הם מחפשים עכשיו להרוס מבנים יבילים שנמצאים על אדמות מדינה, ומשתמשים לצורך זה בנוהל 'פולש טרי'. כל מה שהממשלה צריכה לעשות במצב הזה הוא להכריז על עשהאל כיישוב, וכל הבעיה תיפתר. זו החלטה שנמצאת בידי הדרג המדיני בלבד".

עשהאל, שנמצא עכשיו על כוונת המינהל האזרחי, הוא הדוגמה הקלאסית לשני העולמות המקבילים שבהם פועלת ההסדרה. מצד מעמד הקרקע, מסביר לנו גורם המעורה בפעילות המשפטית להסדרה, עשהאל נמצא במעמד הקל ביותר להסדרה. חוות גלעד, לצורך ההמחשה, דומה במעמדה לעשהאל, ואחרי רצח הרב רזיאל שבח הי"ד הכריזה עליה הממשלה כיישוב. אם צוות ההסדרה היה פועל כפי שתוכנן, הוא היה מביא את שאלת עשהאל לשולחן הממשלה לפני תחילת המהומה, וממליץ להכריז עליו רשמית כיישוב חדש. אולם כשצוות היישום נמחץ בין גלגלי הביורוקרטיה, דבר לא יכול למנוע מהמינהל להרוס כאוות נפשו.

"בשלב זה אני מועסק כמכבה אש, והעבודה שלי היא למנוע שריפות", מודה פנחס ולרשטיין. "את רוב זמני אני משקיע בלמצוא פתרונות לעשהאל ולמבואות יריחו, ועוד בעיות שמתעוררות פתאום במאחזים וביישובים". האבסורד הוא שאת השריפות הללו מצית המינהל האזרחי בעצמו, גוף שאמור להיות כפוף לממשלה ולמדיניותה, ולא ארגוני שמאל שעותרים לבג"ץ.

ולרשטיין, בהיותו עובד משרד ראש הממשלה, מקמץ בביקורת על הגורמים המעורבים, ומאשים את הביורוקרטיה חסרת הפנים. אך הגורם שאיתו שוחחנו יודע להצביע בבירור על האחראים למצב. "איך יכול להיות ששרים ממנים צוות, ובמשך שנה וחצי לא בודקים מה הוא עשה וכיצד התקדם?", הוא אומר. "בהחלטת הקבינט נקבע כי בכל כמה חודשים ידווח הצוות על התקדמותו, זה לא קורה. ביורוקרטיה היא לא גזרה משמיים, היא תירוץ שמשתמשים בו כשלא רוצים להתאמץ. השרים היו צריכים לדפוק על השולחן ולדרוש שהצוות יתחיל לעבוד ויקדים תרופה למכה, במקום לכבות שריפות".

פער חמור

אותו גורם מונה שתי בעיות נוספות בהקמת צוות המשימה הייעודי, שמטילות ספק ביכולתו להסדיר הלכה למעשה את ההתיישבות גם אחרי שימונו אנשי צוות. לטענתו, הדרגה שקיבל ולרשטיין נמוכה יחסית, כך שאלה שתחתיו יצטרכו לעבוד בדרגה נמוכה עוד יותר. "בתנאים כאלה תותחים אמיתיים לא יבואו לעבוד. היועצים המשפטיים של המינהל מאוד לא אוהבים את ההסדרה, וכדי להתמודד איתם צריך צוות של תותחים אמיתיים. בדרגה כזאת לעולם לא תוכל להביא משפטנים בסדר גודל מתאים".

הבעיה הנוספת היא המעורבות של אנשי המינהל האזרחי בצוות המשימה. על פי החלטת הקבינט, בצוות צריכים להיות גם אנשי המינהל האזרחי. הכוונה המקורית הייתה לגייס לצוות משפטנים המומחים בהסדרה, ולשלב אותם בתוך המינהל האזרחי כדי להגדיל את כוח האדם שיעסוק בנושא וגם את המוטיבציה. המגמה כאן, כמו בכל החלטות הממשלה בעניין, הייתה לזרז את ההסדרה ולמנוע הישנות של שריפות. מי שהפך את הקערה על פיה היה האלוף פולי מרדכי, עוד בתקופה שבה שימש כראש המינהל האזרחי. הוא פירש את ההוראה ככזאת שמשלבת אנשים שמקורם במינהל האזרחי בתוך אותו צוות, והפרשנות הזאת נשארה גם אחריו. עם צוות כזה, קרוב לוודאי שהסדרה משמעותית לא תתרחש.

הפער החמור בין החלטות הממשלה למדיניות המינהל האזרחי בשטח מעסיק גם את שדולת ארץ ישראל בכנסת. במכתב בהול ששלחו בחודש שעבר ראשי השדולה, חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ', ותוכנו הגיע לידי 'בשבע', הם דורשים מחברי הקבינט לעקוב אחרי ביצוע ההחלטה שלהם מן השנה שעברה. "בימים הקרובים תמלא שנה למועד בו קיבלתם החלטה על הקמת צוות להסדרת כלל המאחזים, השכונות והיישובים הצעירים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן", הם כותבים במכתב, "החלטה חשובה וראויה, שנועדה לפתור בעיה לאומית ולנרמל את חייהן של מאות משפחות נורמטיביות. למרבה הצער, למרות ובניגוד להחלטתכם הנ"ל - הסדרת ההתיישבות הצעירה מתמהמהת. לא זו בלבד שאפילו מאחז אחד לא הוסדר, המינהל האזרחי ממשיך ביתר שאת בהריסת מקומות יישוב שהחלטתם להסדירם, ואף החמיר את מדיניות ההריסה... אנו מבקשים מכם, לוודא בישיבת הקבינט הקרובה שהחלטתכם מלפני שנה מתבצעת בקצב ובאיכות הראויה".

גם מועצת יש"ע שלחה השבוע מכתב לראש הממשלה ולשרי הקבינט, ובו כותב יו"ר המועצה חננאל דוראני כי "למרות שחלפה שנה מאז החלטת הקבינט, צוות ההסדרה לא החל לפעול עקב בעיות ביורוקרטיות", וקורא לנתניהו ולשרים "לפעול בדחיפות רבה על מנת שהצוות יוכל לבצע את תפקידו".