זה קרה לפני מעט יותר משבוע: דוד־יוסף אילוז, פעוט בן שנה, טבע למוות בגיגית בבית במבשרת ציון.
אמו, הילה אילוז (35), שוחחה הבוקר (רביעי) עם אילה חסון ב־103fm, ושיתפה בתחושת השבר בימים שאחרי האובדן.
"אנחנו בבית קרקע, יש לנו כלבים ובחוץ עמד מה ששימש כצידנית לשתייה של הכלבים", שיחזרה האם את הרגעים האחרונים, "דוד־יוסף הוא ילד שאהב מאוד מים. הוא יצא למרפסת כשכולנו היינו בבית, ניגש לגיגית הזו, ניסה להגיע למים - ונפל פנימה. בגיל כזה רוב המשקל הוא בראש, וכנראה שכשנפל פנימה כבר לא יכל לצאת החוצה".
ואתם בתוך הבית, לא מעלים בדעתכם איזה אסון מתחולל ממש מתחת לאף שלכם?
"בדרך כלל הוא תמיד לידי, היו בין 2 ל־3 דקות שהלכנו לעשות משהו והדלת הייתה טיפה פתוחה, וכשיצאתי לא ראיתי אותו. רצתי ישר החוצה ומצאתי אותו שם. באותו רגע לקחתי אותו לצד השני של הבית לחפש מישהו שיעזור לי".
איך את מגיבה, את צועקת? קוראת לעזרה?
"אין לי את הכוח לצעוק. מיד, תוך כמה שניות הגיעו אנשים שניסו לעזור ולהזעיק עזרה. אני פשוט לא ידעתי מה לעשות".
באותו שלב יש לידך מישהו עם ניסיון שיודע לבצע סוג של החייאה?
"כן, יש לי אחות, חני, שגרה רחוב אחד מתחתיי שהיא באיחוד הצלה, והיא ואנשי האיחוד הגישו עזרה ולא ויתרו עד הרגע האחרון. במהלך פעולות ההחייאה חזר והלך הדופק שלו כמה פעמים".
הוא הקיא מים, חירחר?
"כן, לרגעים היה נראה שהוא חוזר".
הילה סיפרה שיש לה שלוש בנות (10, 6.5 ו־4.5) והן היו בבית בעת האסון. "לצערי הן ראו את כל מה שהתרחש כאן באותו זמן", אמרה.
האחיות שואלות מה קרה? מעיזות להציף את הדברים?
"הן חוו טראומה, הן היו קשורות אליו מאוד. הוא חסר להן, והבית ריק. הן בליווי של אנשי מקצוע. יש איזשהוא חלל שאי אפשר למלא, וממש כמה שיהיו סביבנו אנשים - עדיין הריקנות בלי דוד־יוסף זה חיסרון שאי אפשר למלא אותו".
המשטרה חקרה אתכם, או הבינה את גודל האסון?
"לא. גם מי שבא לחקור אותנו ישב לבכות איתנו. כל מי שמכיר אותי יודע שהילדים שלי הם כל עולמי והדבר הכי יקר לי בעולם".
במהלך השיחה הודתה האם לאנשי איחוד הצלה על חלקם במאמצי ההחייאה, וסיפרה שבעקבות המקרה עתידים אנשי הארגון להדריך את התושבים באזור בביצוע פעולות הצלה ועזרה ראשונה לפעוטות במקרים דומים. את הקורס, כך אמרה, יקראו על שמו של בנה.
אני מעריכה שיש ייסורי מצפון חזקים מאוד. אתם נעזרים בטיפול?
"יש לנו ליווי של רבנים מאוד גדולים שמחזקים אותנו באמונה. בסופו של דבר השם מנהל את העולם".
אז האמונה הדתית מחזקת אותך להתמודד עם האבל והאובדן.
"כן, ושצריך להודות גם על הרע, לא רק על הטוב".