אפשר להניח שרובו המכריע של קהל הצופים שהיה במקום לא נמנה על החלק החרד"לי של המגזר, אבל אי אפשר היה שלא להתפעל מהחיבוק החם שהעניק דווקא הקהל הזה לזמר המשתייך לחסידות גור.
זה התחיל בחלוקת האולם לאגפים נפרדים של גברים ונשים, שעליה הצהיר המנחה כי אומנם זה אינו הליך מקובל באירועי התרבות של אנשי אלקנה, אבל הם בהחלט מכבדים את דרישות המפיקים.
את האומן הוותיק והפופולרי קיבלו תושבי אלקנה במחיאות כפיים סוערות, שלא פסקו עד סיומו המוצלח של הערב. הם שרו איתו בדבקות את השירים שמבחינת רבים מאיתנו הם כבר בגדר נוסטלגיה, אבל בהיכל הפיס הם חזרו לחיים חדשים: "שמע בני", "ריבונו של עולם" ואחרים הושרו כאן בהתרגשות ובעוצמה שלא היו מביישות שום קהל חרדי. איך אמר לי אחד מתושבי המקום? "הצליחו לטהר את האווירה שהייתה פה מאז ההופעה של עברי לידר...". אפילו בן דוד עצמו הופתע מהנקודה היהודית שהתגלתה מולו במלוא כוחה.
אז רגע לפני שחוזרים לשגרת הדיונים, מוצדקת ככל שתהיה, אפשר לשאוב טיפת אופטימיות ממופע מקומי אחד באלקנה.