משרד המשפטים צפוי לפרסם הבוקר (ראשון) "קול קורא" לציבור על מנת לקבל משוב לטיוטת תקנות אותן מקדמת השרה שקד, אשר יחילו על אגודות עות'מאניות כדוגמת ההסתדרות חובות שקיפות ודיווח, כך מדווח 'כלכליסט'.
נציין כי אגודות עות'מניות הן שריד למערכת החוקים ששלטה בארץ בשלהי תקופת האימפריה העות'מנית ובמהלך תקופת המנדט.
החוק העות'מני על האגודות, מכוחו הוקמו אגודות עות'מניות, הוחלף למעשה בשנת 1980 בחוק העמותות, מכוחו מוקמים היום מרבית הארגונים ללא כוונת רווח.
מרבית האגודות העות'מניות שפעלו בישראל ערב חקיקת חוק העמותות שינו את מבנה התאגדותן במהלך השנים והפכו לעמותות, אך ארגונים רבים, בהם בולטים בעיקר ארגוני עובדים ובראשם ההסתדרות, לא עשו את המהלך.
המשמעות היא שעל ארגונים אלו לא חל חוק העמותות, והם אינם חייבים בחובות הביקורת וחובות השקיפות המוגברת, החלות כיום על עמותות במדינת ישראל.
נציין כי חוסר השקיפות בנוגע לאגודות העות'מניות הוא כה גדול, עד כדי כך שכיום אין למדינה מידע בדוק אפילו בשאלה כמה אגודות עות'מניות ישנן בישראל, אך ההערכה היא שמדובר בכ-10,500 ארגונים.
התקנות החדשות ששקד מקדמת מיישמות הבטחה שהשמיעה ערב הבחירות לראשות ההסתדרות במאי אשתקד. במסגרת כנס ציבורי קראה אז שקד לשני המועמדים, אבי ניסנקורן וח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), להכריז על התחייבות לקדם נוהל שקיפות בכספי ההסתדרות. "משהו כאן רקוב, לא יכול להיות שגוף גדול כמו ההסתדרות מתנהל ללא שקיפות רק מפני שמוגדר כאגודה עות'מאנית. לא מדובר בכסף שנפל מהשמים, אלא בכסף שהגיע מעובדים פשוטים", אמרה השרה. "אם ההסתדרות לא תחיל על עצמה נוהל שקיפות, אקדם חקיקה המחייבת זאת".