במרכז דהאן שבראשות ד"ר שמעון אוחיון יתקיים מחר (שני) הכנס השנתי על יהודי טורקיה לאורך הדורות.
לקראת הכנס שוחחנו עם יו"ר הכנס, ד"ר אפרת אביב, מומחית לטורקיה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן, על מצבה של הקהילה היהודית בטורקיה כיום ועל יחסי המדינות.
"המספר הרשמי של הקהילה היהודית הוא כ-16 אלף, אבל מעשית המספרים הם קטנים הרבה יותר. יש עליה לישראל של 600 איש בשנה, ולכן קשה להאמין שהמספר שומר על עצמו. לכן אני מעריכה שמדובר ב10-11 אלף איש", אומרת ד"ר אביב כשהיא נשאלת אודות גודלה כיום של הקהילה היהודית בטורקיה.
באשר למצבם של היהודים במדינה המסוכסכת עם ישראל, היא משיבה: "אני מעריכה שמצב יהודי טורקיה היום לא טוב. זה מתבטא בעליה של יהודי טורקיה לישראל ובהגירה לקנדה וארה"ב".
"רוב הקהילה המסורתית שנמצאת במעמד הביניים ומטה הם בדרך כלל יותר ציונים יותר ויותר רוחשים אהדה לישראל ומזדהים עם ישראל, אבל העילית הכלכלית והאינטלקטואלית בחלק מהמקרים מביעים הזדהות עם טורקיה ורואים את ההזדהות שלהם כטורקית ורק אחר כך כיהודים. לפעמים הנושא היהודי נדחק לצד, חלקם יוצאים בהצהרות אנטי ישראליות ופרו טורקיות. כך שלא מדובר במקשה אחת.
''הרוב פרו ישראלי אבל יש גורמים שאינם. אם נשאל את הרב הראשי שם הוא יגיד שקשורים דתית לישראל אבל פוליטית אין להם קשר לישראל ואנחנו לא מבטאים דברים ציוניים. אלה ההצהרות שלהם בתקשורת".
"כשטורקיה הכריזה על שלושה ימי אבל אחרי מהומות הגדר לא שמענו על אירועים חריגים למעט הפגנות מול השגרירות, אבל לא שמענו על תקיפת בתי כנסת כמו שהיו בתקופת 'צוק איתן' ובאירוע המגנומטרים, אבל הפחד נמצא תמיד".
על דרכי ההתמודדות היהודית בטורקיה מול אווירה עוינת, אומרת ד"ר אביב כי בטורקיה "יש מצב שנקרא 'קיאדס' ומשמעותו לשמור על פרופיל נמוך, לשתוק ולא להרגיז את השלטונות. זה העיקרון שמנחה את הקהילה היהודית. באחרונה המגזר הצעיר יותר יוצא נגד המדיניות הזו, אבל בגדול יש חשש ופחד מה שמביא לעלייה לארץ. להיות יהודי היום בטוריקה זה לא פשוט למרות שיש מי שיגיד שלא בהכרח מרגישים את זה".
על עמדת הדור הצעיר אומרת אביב: "בחלק מהמקרים מדובר בהזדהות עם ישראל. השינוי במדיניות הלא רשמית של חברי הקהילה הטורקית נובעת מההתרחשויות בעולם והאפשרות להגיע לגורמים אירופים שנלחמים באנטישמיות, ברשתות החברתיות וגורמי התקשורת הלא רשמיים שם הם יכולים לבטא את עצמם ולקבל תמיכה".
באשר להזדהות היהודית עם הממשל הטורקי, סבורה אביב כי לא מדובר בביטוי לפחד וחשש אלא "ההזדהות של הקהילה עם טורקיה היא בחלק מהמקרים גורם בתפיסת עולמם".
"כאשר אתה חלק מה'קיאדס' במשך עשרות שנים והתחושה היא שצריך להוריד ראש, הצעירים אומרים שרואים שהמדיניות הזו לא מסייעת לנו והיחס לא משתנה, אז אולי אם נעמוד על שלנו, בהשוואה לארמנים שהם הרבה יותר חזקים בטורקיה ועומדים על דרישותיהם, אולי נכון לשנות את הגישה".
עוד נשאלה ד"ר אביב אודות היחס הישראלי לשואת העם הארמני והחשש שככל הנראה קיים בישראל מתוצאות ההכרה באירוע הטראגי הזה, חשש מתגובת ארדואן והממשל הטורקי, האם נכון החשש הזה? האם ארדואן אכן יגיב בחריפות כה רבה?
"אני חושבת שיש סיבה לחשש, אבל לא בטוח שזה קשור דווקא לארדואן. זה נוגע לכל טורקיה. כשכמדינה אנחנו מכירים בנושא הארמני צריך לקחת בחשבון שנזכה לביקורת או אפילו לניתוק קשרים עם כולם. מדובר בנושא שהוא בדמם של הרבה אנשים שבחלקם עדיין מוכן להכיר בישראל ולדבר עם ישראל. זו תהיה פגיעה גם במקומות שנכון להיום יש לנו קשרים איתם. אנחנו מניחה שזה יכול לבוא לידי ביטוי גם בעניינים כלכליים, בעניני תעופה ותחבורה, ואולי גם התנכלות לקהילה היהודית".
לזאת מוסיפה אביב ומעירה כי לא ניתן לקבוע את הדברים בוודאות שכן "היחסים הכלכליים עם מדינות שהכירו בארמנים, כמו גרמניה וצרפת, נמשכו כסדרם למרות שיש עננה שחורה מעל הקשרים הללו". האם ניתן ללמוד מהניסיון הגרמני והצרפתי לגבי עתיד יחסי ישראל טורקיה אם ישראל תכיר בעבר הארמני? לא בטוח, "מאחר והיחסים רעועים עם ישראל יש יסוד לחשוב שלטורקיה לא תהיה בעיה גדולה מדי לעשות דברים שלא הייתה עושה מול גרמניה צרפת ומדינות אחרות".
באשר לכנס שיתקיים מחר בנושא יהודי טורקיה במהלך הדורות ולהחלטת אחד המרצים שהוזמנו מטורקיה להחרים את האירוע, אומרת ד"ר אביב: "מלכתחילה הייתה החלטה מובנית שלא להכניס פוליטיקה לכנס הזה ולהתמקד בנושאי תרבות גם מבלי לחזות את האירועים האחרונים. דחינו הרצאות שהכניסו פוליטיקה שלא בהתאם לכנס. השגריר אמור היה להגיע, כך נקבע בשלבי ההכנות של הכנס, אבל השגריר לא יגיע כי הוא הוחזר לטורקיה, אף אחד בשגרירות לא יוכל למלא את מקומו, כך שלא תהיה נציגות רשמית של טורקיה באירוע".
עם זאת היא מספרת: "שני חוקרים מטורקיה יגיעו למרות הכול וחוקרת טורקיה שמתגוררת בארה"ב תגיע גם היא. החוקר שביטל את הסתתפותו הוא חוקר טורקי שגר באחת ממדינות אירופה. הוא החליט לבטל ונודע לנו על כך בעקיפין. הוא פנה לתקשורת הטורקית וטען שכמחאה על הטבח בעזה הוא לא יגיע להשתתף בכנס של בר אילן. ללא הדיווח העקיף הזה לא היינו יודעים על כך והיינו מחכים לו מחר, ורק כשפנינו אליו כדי לברר הוא אמר שלטעמו נכון לדחות את הכנס ושהוא חושש שיבולע לאנשים מטורקיה שישתתפו בכנס, אבל זה לא הרתיע את החוקרים האחרים שישתתפו באירוע".
ראש מכון דהאן, ד"ר שמעון אוחיון אומר: "ליהדות טורקיה, ובאימפריה העותומנית בכלל, עבר מפואר של יצירה ותרבות ופריחה כלכלית עם מנהיגות רוחנית שהשפיעה על כלל העולם היהודי. זהו המרכז העיקרי שקלט את מגורשי ספרד ופורטוגל וירש את עוצמתן. למרות כל הניסיונות לפגוע בכנס, אנו מקיימים אותו בגאווה והערכה רבה למורשת יהדות טורקיה".