היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, טען בנאומו במושב הפתיחה של כנס עורכי הדין כי החלשת בית המשפט העליון תפגע בהגנה המשפטית על לוחמי צה"ל.
"אציע לכל אלה המבקשים להחליש את כוחו של בית המשפט העליון, ולפגוע במעמדו, לקרוא את פסק הדין שניתן לאחרונה בעתירות הנוגעות להוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה. העתירות נדחו, תוך שבית המשפט מקבל את עמדת המדינה בדבר חוקיותן של ההוראות", הזכיר מנדלבליט.
לדבריו, "פסק הדין ממחיש פעם נוספת את המחויבות הבלתי מתפשרת של מדינת ישראל לדין בכלל ולכללי המשפט הבינלאומי בפרט, גם בסיטואציות מורכבות כגון זו השוררת בגבול רצועת עזה. הוא גם מדגיש את התפקיד הייחודי של בית המשפט העליון בשמירה על שלטון החוק, אף ביחס לאירועי לחימה".
"מדינת ישראל ניצבת בימים אלה בפני אתגרים משמעותיים וכבדי משקל. אנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך של לוחמת משפט נגד ישראל במספר זירות, שכולל – בין היתר – הקמת ועדת חקירה של מועצת זכויות האדם בקשר לאירועי הגדר ברצועת עזה; פנייה של הפלסטינים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בבקשה לפתוח בחקירה נגד ישראל; ומהלכים נוספים", ציין מנדלבליט, "פסקי הדין של בית המשפט העליון, הזוכים להכרה ולמעמד בינלאומי, כולל זה האחרון שהזכרתי, משמשים גם כחומת מגן של מדינת ישראל מפני מהלכים של לוחמת משפט בזירה הבינלאומית".
"רשויות תביעה וערכאות שיפוטיות במדינות שונות, כמו גם ערכאות שיפוטיות בינלאומיות, מכבדות את הכרעותיו של בית המשפט העליון במדינת ישראל, מתוך הבנה שמדובר בבית משפט מקצועי ועצמאי, המקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית", טען מנדלבליט.
"פגיעה במעמדו ובסמכויותיו של בית המשפט העליון – מלבד הקשיים המשמעותיים שהיא מעוררת במישור הפנימי – פוגעת גם ביכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני יוזמות משפטיות במדינות זרות ובערכאות בינלאומיות. היא פוגעת ביכולת שלנו להגן על מקבלי ההחלטות, על מפקדי צה"ל וחייליו. מדינה שלא מסוגלת לקיים ביקורת שיפוטית עצמאית ואפקטיבית על פעולותיה חושפת את עצמה להתערבות בינלאומית", ציין היועמ"ש.
בהמשך טען מנדלבליט כי החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע גם בשלטון החוק במדינה, "ניסיונות להחליש את בית המשפט העליון ואת גופי מערכת אכיפת החוק, יובילו להחלשת שלטון החוק במדינה בכלל ובתוך כך גם להחלשת ההגנות על מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. עלינו להיזהר מפני סיסמאות שנשמעות תחילה קליטות ומשכנעות, אבל נועדו למעשה לכרסם באמון הציבור בגופים אלו, ללא כל הצדקה לכך".
לדבריו, "כמו מערכת המשפט, גם מערכת אכיפת החוק עומדת בתקופה האחרונה תחת מתקפה. מתקפה זו נועדה לפגוע בשני העקרונות הבסיסיים ביותר לפעילותה התקינה של מערכת אכיפת החוק. העיקרון הראשון הוא עצמאות המערכת. קשה להפריז בחשיבותו של עיקרון זה, המאפשר למערכת אכיפת החוק למלא את תפקידה החשוב באופן בלתי תלוי, ללא פניות וללא מורא זולת מורא הדין".
"העיקרון השני מהווה את הבסיס המוסרי להפעלת הכוח השלטוני על ידי מערכת אכיפת החוק. המדובר באמון הציבור במערכת אכיפת החוק", הוסיף, "בתקופה האחרונה, ישנו לצערי מהלך שמבקש לפגוע בשני עקרונות אלה, באופן משולב ושיטתי. כך, נחשפנו בתקופה זו לשורה של מהלכי חקיקה פרטית שיש בהם חדירה למתחם שיקול הדעת ולדרך עבודת מערכת אכיפת החוק. זאת, במטרה לצמצם ולהגביל אותם, וכפועל יוצא מכך לפגוע בעצמאות המערכת ובאמון הציבור בה".
מנדלבליט פירט שורה של הצעות חוק בעייתיות בעיניו, "כך היא ההצעה המכונה 'החוק הצרפתי', אשר ביקשה לפגוע בכלל הבסיסי בשיטתנו המשפטית לפיו הכל שווים בפני החוק, ומי שנמצא שביצע עבירה פלילית ייתן עליה את הדין. כך היא ההצעה המכונה 'חוק ההמלצות', במיוחד בנוסחה המקורי, אשר פוגעת באפקטיביות החקירות ובממשקי העבודה של גופי החקירה והתביעה הכללית. וכאמור, המהלך ממשיך גם בהצעות מן העת האחרונה ממש. כך היא למשל, ההצעה המבקשת להגביל בחוק את משך החקירה ואת משך הזמן לטיפול התביעה בתיק חקירה. הצעת חוק זאת, אשר לכאורה נועדה להביא לייעול הליכים פליליים, מטרה שכולנו שותפים לה, עלולה בסופו של יום לפגוע בשלטון החוק, וביכולת מערכת האכיפה לברר את האמת ולהביא עבריינים לדין. הצעת החוק מבקשת למעשה להעדיף את המהירות על פני המקצועיות. היא מבקשת ליצור התיישנות אשר תחסום את האפשרות לברר את האמת ובמידת הצורך להעמיד לדין, במקרים מורכבים שבהם נדרש זמן ארוך מזה שייקבע בחוק. והיא מבקשת להתערב בשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים בנוגע לפעולות החקירה שנדרשות להם, לשלבי בחינת התיקים, ובנוגע לתעדוף הטיפול בתיקים שונים. כך היא גם הצעה אחרת, המבקשת להפוך דוחות סודיים המוגשים על ידי המשטרה לבית המשפט בשלבי החקירה, לחומרי חקירה המועברים אחר כך לעיון הסנגוריה. הצעה זו מבקשת למעשה לחשוף מסמכים סודיים, הכוללים שיטות חקירה של המשטרה, והיא עלולה להוביל חלילה לפגיעה ביכולת לחשוף עבריינים ולאכוף את החוק. הצעה נוספת, מן הימים האחרונים ממש, היא הצעה המבקשת לשלול את זכות התביעה לערער על פסקי דין שלשיטתה אינם מוצדקים".
"מובן, כי כל אחת מן ההצעות מועלית כשלצידה טיעונים המבקשים להצדיק אותה, בין היתר בטענה כי דווקא דרך הצעות אלו כביכול יוגבר אמון הציבור במערכת. אבקש לומר את הברור בעיניי: פגיעה בשיקול הדעת ובעצמאות מערכת אכיפת החוק איננה הדרך להגברת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ההפך הוא הנכון", קבע מנדלבליט. "פגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק תצר את צעדינו ותפגע עד מאוד ביכולתה של המערכת למלא את תפקידה בצורה מיטבית. היא זו שתביא לפגיעה באמון הציבור וביכולתנו לאכוף את החוק. לפיכך, אני מתנגד לכל אחת מאותן הצעות, וודאי לצבר ההצעות יחדיו".
מנדלבליט השיב לטענות על התמשכות הטיפול בחקירות נגד ראש הממשלה, "אין קיצורי דרך בחקירות ובקבלת החלטות בתיקים פליליים. אין שיטות אינסטנט. אנו עוסקים בדיני נפשות וכך אנו מתייחסים לעניין. מי שעוקב אחר הדברים ביושר, יוכל כמובן לראות כי מתקבלות החלטות כל הזמן, בנוגע לשלבים שונים של הטיפול בתיקים. גם תיקי החקירה שבהם חשוד ראש הממשלה מצויים בעבודה ובהתקדמות מתמדת".
לדבריו, "אנו ערים לצורך לסיים את המלאכה בהקדם האפשרי ועושים כל שלאל ידנו כדי לסיים את שלב בירור מכלול העובדות הרלוונטיות במהירות האפשרית, ולעבור לשלב קבלת ההחלטות. אולם המהירות בטיפול בתיקים אלה אינה יכולה לבוא בשום אופן על חשבון האיכות והמקצועיות. בירור יסודי של החשדות לביצוע עבירות שיש אינטרס ציבורי באכיפתן הוא השיקול המרכזי באכיפה פלילית".
"טובת החקירה והחובה להוציא אמת לאור, גוברים על כל שיקול אחר. עבודת רשויות החקירה על תיקים אלה ממשיכה בכל המרץ. העבודה נעשית על ידי גורמי המקצוע הטובים ביותר שיש במערכת אכיפת החוק", הוסיף היועמ"ש וציין "חוקרי המשטרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, תחת פיקודו של תת ניצב כורש ברנור, מבצעים בימים אלה פעולות חקירה משלימות בתיקים 1000 ו-2000. ההחלטה לבצע פעולות חקירה משלימות התקבלה בעצה אחת עם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי, וחוקרי משטרת ישראל, וביצוען מתקדם מאוד. מדובר בפעולות משמעותיות וחיוניות להגעה לחקר האמת".
"היחידה הארצית לחקירות כלכליות, תחת פיקודו של תת ניצב אלי אסייג, בשיתוף יחידת החקירות של הרשות לניירות ערך, תחת הנהגתה של עו"ד ציפי גז, חוקרות את תיק 4000. החקירה של תיק זה מצויה בשלבים מתקדמים ביותר. בתיקים אלה נגבו מאות עדויות, חלקן מעבר לים, ונתפסו מסמכים ומוצגים רבים. כידוע, היו גם מספר חשודים שבחרו לחתום על הסכמי עד מדינה. אני ושותפי לדרך, פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בחקירות אלה, ופועלים בשיתוף פעולה מלא וטוב עם ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב גדי סיסו. אני מבקש כי תתנו למשטרה, ולאחריה – לתביעה, לסיים את מלאכתן", פנה מנדלבליט לציבור.
"אנו בוחנים את הדברים, פועלים בשיתוף פעולה מלא, ועושים כל שניתן להגיע לחקר האמת במהירות האפשרית. עם סיום החקירות, נקבל החלטה מושכלת ביחס לטיב החשדות, אשר תובא לידיעת הציבור בצורה מפורטת ומנומקת. נמשיך ונפעל ללא מורא למען הציבור במדינת ישראל, ולמען שלטון החוק במדינה", סיכם היועמ"ש.