ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קבעה (רביעי) כי המוסד לביטוח לאומי יפחית מהתשלומים אותם הוא מעביר לחברת קבורה עבור הוצאות יום קבורה, במידה והחברה תגבה תשלום נוסף ממשפחותיהם של למעלה מ-35% מהנפטרים אשר הביאה לקבורה.
עם זאת, קבורה רוויה (בקומות) וקבורה זוגית (שני בני זוג, זה מעל זה) יוחרגו מהוראה זאת, ולא ייכללו בחישוב תשלומי היתר, על מנת לעודד קבורות אלה.
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת והמוסד לביטוח לאומי, בשנת 2017 התבצעו 39,022 קבורות, מתוכן 29,793 קבורות שדה (76.3%) ו-9,229 קבורות רוויות (בקומות, 23.7%). ב- 31% מהמקרים, 12,088 קבורות נגבה תשלום. ההוצאה הכוללת היתה כ-275.8 מיליון שקלים. דמי הקבורה הממוצעים לנפטר היו 6,352 שקלים.
לשם השוואה, בשנת 2010, התקיימו 35,675 קבורות, מתוכן 30,994 בקבורת שדה (86.9%), 4,681 בקבורה רוויה (13.1%), ושיעור המשלמים על קבורה עמד על 30.2% (10,678 במספר).
החוק קובע כי אין לגבות תשלום עבור חלקת קבר, אלא אם מדובר בבית עלמין סגור, חלקות מיוחדות, רכישת חלקת קבר בחיים, קבורה מחוץ למקום המגורים או קבורה עבור תושב חוץ. עם זאת, יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) טען בדיון כי נוצר רושם לפיו חברות הקבורה גובות כספים במקרים רבים נוספים.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) אמרה כי "חברות קדישא אינן מפוקחות כפי שצריך, ונוצרים מצבים של סחר-מכר דווקא ברגעים האיומים ביותר, כשאדם שוכל את יקיריו". ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הוסיפה: "יש כאן תחושה של קומבינה".
מנכ"ל חברה קדישא, אברהם מנלה, אמר כי קיימים תעריפים קובעים ומפוקחים לרכישת קבר בחיים, וניתן להתעדכן בכל סוגיה הקשורה לקבורה במוקד המשרד לשירותי דת בטלפון 0120*, 24 שעות ביממה.
מנלה בירך על אישור התקנות הקבועות ואמר כי בכך ייקל עליו להתחייב לתשלום לקבלנים. הוא סיפר כי בבית עלמין ירקון מפתחים שטחים לקבורה רווייה בסכום של 400 מיליון שקלים.
ח"כ אלאלוף הודיע כי יפעל לקידום הצעת חוק שתשית אחריות ועלויות פיתוח קבורה על המדינה, ותפחית תשלומים ואי נעימויות מצד המשפחות.