הטרור החקלאי שפוקד אותנו כבר שנים בכל רחבי הארץ עלה בשבועות האחרונים למדרגה חדשה:
שריפת שדות ומטעים, כריתת גפנים, גניבת תוצרת וציוד חקלאי ואת מה שאי אפשר לגנוב פשוט הורסים. אין אזור אחד בארץ שלא נפגע מהטרור הזה. שליחותם של חקלאי ישראל היא מהקשות שמציבה לנו הארץ הזאת, עבודה פיזית קשה שרובנו לא מכירים בכלל. נשיאת עיניים לשמיים, כזו שלא נועדה לקבוע מה ללבוש הבוקר אלא מביאה איתה תפילה גדולה לגשמים בעיתם. התלות המלאה בעולם הטבע, תלות שהעולם המערבי חווה רק במצבי קיצון נדירים, פרנסה זעומה אל מול השקעה אדירה, מחסור בעובדים, פערי תיווך אדירים על גבם הכפוף ומעל הכול הרצון של כל אחד מהלקוחות לקבל סחורה טרייה ובזול, גם אם זה אומר שהעגבניות הגיעו מטורקיה והבצל מסין.
כשבחודש סיוון התחילו לעופף לעבר שדות החקלאים בדרום עפיפונים בוערים, חשבתי לעצמי שהנה עכשיו, כשחג הביכורים בפתח ושדות תבואתנו עולים באש, אולי הגיע הזמן שיקרה כאן איזה שינוי. התפתחות הכלכלה העולמית מובילה את מדינת ישראל לשינוי ביחס שלה לערך החקלאות. אומת הסטרטאפ והאקזיטים משקיעה את מרצה בפיתוח טכנולוגיה חקלאית. מחלוצים הפכנו למתכנתים. שמישהו אחר יזרע ויעבד את השדות, אנחנו מעדיפים לשבת במשרד הממוזג. מעטים הם אלו שמוכנים לוותר על חיי הנוחות ולהשקיע את כל זיעתם בעבודת האדמה. הם מעטים שמתמעטים, כל חודש עוד משק נסגר ונמכר, אבל כשהסופרים מלאים בסחורה טרייה אנחנו לא מרגישים את זה. מעל דוכני הירקות והפרות לא כתוב מהיכן הם יובאו ואנו עוצמים עיניים וממלאים שקיות.
בעולם החילוני שבו גדלתי נהוג היה לחגוג את חג הביכורים. אני זוכרת איך הייתי מגיעה לבית הספר בחולצה לבנה וסלסילת טנא קטנה. מלאי התפעלות מהפירות המשובחים עברנו מתחת לשער ירוק עשוי מענפים. ילדיי, שגדלו בחינוך התורני, זוכים לחגוג את חג מתן תורה. הם לומדים תורה כל הלילה ולפנות בוקר קוראים על רות המואבייה שמלקטת את השיבולים בשדה בועז. בכבישים שהם נוסעים בהם הם רואים את הערבים בדיוק בעת הזאת מלקטים את השיבולים, הם ולא אנחנו... חג הביכורים והקציר הפך בשבילם למשהו שבעיקר קוראים עליו, פחות חיים אותו.
אולי כשהשדות בוערים בחודש סיוון זו הזדמנות בשבילנו, רגע לפני שאחרוני החקלאים מתייאשים, להבין עד כמה בארץ ישראל לא מספיק לפתח טכנולוגיה חקלאית, צריך חלוצים. כאלו שימסרו את הנפש על עבודת האדמה, כאלו שאנחנו נעלה על נס, נוקיר, נחבק, נהיה מוכנים לשלם תמורת תוצרת כחול-לבן בלבד. נצא להיאבק יחד איתם ונדרוש ממדינת ישראל להשיב את ערך החקלאות להיות אחד הערכים המובילים של מדינתנו. האויבים שלנו כבר מזמן הבינו את זה, הגיע הזמן שגם אנחנו.