משרד החוץ הוא שהמליץ לראש הממשלה להוריד מסדר היום את הדיון בהכרה ברצח העם הארמני ובנימין נתניהו אימץ את ההמלצה.
במשרד הסבירו כי כדאי לדחות את הדיון בנושא לפחות עד לאחר הבחירות בטורקיה, משום לדעת מומחי המשרד דיון כזה עלול לסייע לנשיא ארדואן בבחירות.
נזכיר כי הצעות החוק של חברי הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד ואיציק שמולי מהמחנה הציוני עלו בעקבות המשבר ביחסים מול טורקיה שהתדרדרו בעת האחרונה כשבשיא המשבר הושבו השגרירים והקונסולים של שתי המדינות וטרם שבו.
ח"כ שמולי תקף את ראש הממשלה בתגובה להחלטה. "נתניהו והשרים שלו מצהירים כמו אריות ונופלים כמו זבובים בכל פעם שארדואן מאיים. 'יום שבו ראש ממשלת מדינת היהודים מסכים להיות שותף פעיל בהכחשת רצח עם אחר, שנטבח במחנות ריכוז ובצעדות מוות, זהו יום שחור וכתם מוסרי עמוק על כולנו".
''מה היינו אומרים אילו העולם היה מסרב להכיר בשואה בגלל אי נוחות דיפלומטית ואינטרסים כלכליים? אם נהיה שותפים להכחשה של הטרגדיות בהיסטוריה לעולם לא נצליח למנוע את אלו שעלולות לבוא בעתיד. אני קורא לממשלה להניח לשיקולים הפוליטיים ולעשות את הצדק ההיסטורי הנדרש", דברי שמולי.
רצח העם הארמני היה רצח מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים.
לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקים, כורדים ואחרים לטבוח בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספתה.