מגבירים טהרה וקדושה

ישיבת עתניאל חנכה אתמול (חמישי) מקווה טהרה לזכרו
של הרב מיכאל (מיכי) מרק הי"ד שנרצח לפני שנתיים בפיגוע ירי בהר חברון.

אורלי הררי - ערוץ 7 , כ"ה בסיון תשע"ח

מקווה חדש לע"נ מיכאל מרק
מקווה חדש לע"נ מיכאל מרק
צילום: בית ועד לתורה עתניאל

שנתיים חלפו מיום הירצחו של הרב מיכאל (מיכי) מרק הי"ד תושב עתניאל ומנכ"ל ישיבת עתניאל.

אתמול (חמישי), חנכו בישיבה מקווה טהרה לזכרו. המקווה, שנבנה לפי כל ההידורים ההלכתיים, ברמת בינוי גבוהה במיוחד ובהקפדה על כל פרט, היה חזונו של מיכי עצמו.

אחד המשתתפים באזכרה ובחנוכת המקווה סיפר שבתקופה שבה עוד אפילו לא היה בניין קבע לישיבה נהג מיכי להצביע על נקודה כלשהי ולומר לו – "כאן יהיה מקווה".

הדוברים באזכרה – רבני הישיבה, תלמידים ובני משפחה – ספרו שנושא הטהרה היה עמוק בלבו של מיכי, הן ברמה המעשית של בניית מקוואות (כולל מקווה שבנה בביתו), והן ברמה הרוחנית, טהרת המידות והנפש, טהרת המעשים ביושר ובנאמנות ועוד.

בערב העביר ראש הישיבה הרב רא"ם הכהן שיעור על היחסים בין טהרה לקדושה. לאחר מכן, נחנך המקווה תוך שבנו הבכור של מיכי הי"ד, שלומי, התכבד בחנוכת המקווה בנוכחות בני המשפחה ותלמידי הישיבה.

את התכניות לבניית המקווה גיבש בעבר הרב דן מרצבך ז"ל מעתניאל ומי שניצחו על המלאכה הסופית הם מנכ"ל הישיבה רונן כץ, יועץ האיטום מנחם חן ויועץ ומפקח המקוואות אהרון מור, שבנו לומד בישיבה.

לאחר חנוכת המקווה התכנס הציבור הגדול לערב שיח וניגון. ראש הישיבה הרב בני קלמנזון, גיסו של מיכי הי"ד, יחד עם הרכב מתלמידי הישיבה ניגנו ושרו. תלמידים, חברים ובני משפחה נשאו דברים לזכרו, ביניהם ראש מועצת הר חברון והחברותא של מיכי – יוחאי דמרי, הרב פדיה נגר, שלומי מרק, בנו של מיכי, ומנחם קלמנזון, אחיינו.

ברוך אביבי, שלמד בישיבה, סיפר סיפורים מרגשים על הדאגה העמוקה שדאג לו מיכי בימי לימודיו בישיבה, כאשר בין השאר, בלי ליידע אף אדם דאג לכל מחסורו כולל תשלומים לישיבה וכסף לנסיעות הביתה. כל זאת בחביבות ובהארת הפנים המיוחדת והישירה להפליא, שהכיר כל מי שבא במגע עם מיכי.

הרעיון שחזר באופנים שונים בדברי התורה והזיכרון שנאמרו בערב, נגע במהותה של הטהרה. "לעיתים טהרה נתפסת כצמצום של החיים, ופרישה מהם למקום מובדל. אך אצל מיכי הופיעה תפיסה אחרת של טהרה, טהרה שנובעת דווקא מהעצמת החיים, מהרצון לאחד גוף ונשמה, ולחיות חיים ארץ ישראליים, בהם הרוח הגדולה והקדושה מתפרטת לחיי מעשה", נאמר בערב.

"דווקא במקום זה מגיעה הטהרה, שיש בה הכרה בחשיבותו של הגוף, ובקריאה הגדולה להוסיף בו טהרה, בהיותו מאוחד עם הנשמה.

יחד עם העצב הגדול והבור האינסופי שנפער בלבנו עם הירצחו של מיכי, היתה בחנוכת המקווה הרגשה שרוחו של מיכי עוד דוחפת, משפיעה, מעבודת ה' והאמונה המיוחדת שלו, על הישיבה, היישוב ועם ישראל כולו".