מדוע להגיע לנתיב האבות?

א. בנתיב האבות מתרחש בימים אלו דבר נורא; הרס של 15 בתים בארץ ישראל. במעשה זה ייווצר חילול ה' גדול ועלינו להביע מחאה על כך - כלפי עם ישראל וכלפי שמיא.

אין ספק שהמחאה האפקטיבית והמשמעותית ביותר היא זו שתתבצע במקום עצמו לעיני כלי התקשורת הרבים שיסקרו את עקירת השכונה. ככל שמחאה זו תובע ע"י אנשים רבים יותר - היא תהיה עוצמתית יותר ותבהיר לעם ולמנהיגיו את גודל הכאב שחש ציבור רחב שאינו מסוגל להשלים עם מעשים אלו.

ב. הריסת "נתיב האבות" יוצרת עיוות מוסרי גדול יותר מזה שנוצר במקרים דומים בעבר. מלבד העובדה שהבתים העומדים בפני הריסה ניצבים על גבי קרקע מוכרזת חוץ מאחוזים בודדים, בקשה שהוגשה לבג"ץ לאפשר את הסרת החלקים הפולשים לקרקע עליה ישנה תביעה - נדחתה. המחאה כאן, אם כן, היא כלפי עוול מוסרי שיצר בג"ץ ובין מטרותיה לערער את האמון הציבורי במוסד זה.

ג. אין ספק שהגעת ציבור גדול תיצור לחץ על הממשלה לממש את הבטחותיה לתושבים ולהמשיך בקידום ההתיישבות כולה. הגעת ציבור מצומצם למקום בעת גירוש המשפחות, תגרום נזק לתושבי המקום ולכלל ההתיישבות. מלבד 15 הבתים האמורים להיהרס השבוע, חלילה, עתידם של 16 בתים נוספים בנתיב האבות נידון בבג"ץ בימים אלו. להצלתם נדרשת הסדרת השכונה כולה. הגדרתה הנוכחית של השכונה מאפשרת הגשת עררים על הכרזת הקרקע והגשת בג"צים להריסה.

בחודש אדר האחרון התקבלה החלטת ממשלה להסדרת השכונה; הממשלה אישרה תב"ע של כ-350 יחידות נוספות בשכונה והסכימה לבנייה בעתיד של הבתים שיהרסו במקומם המקורי (בשינויים קלים), וכן אושרה בניית 68 בתים בתוך היישוב אלעזר. כל זאת כתוצאה מהלחץ שהופעל על הממשלה במאבק. אמנם, ניסיון העבר הוכיח, שהתחייבויות אלו, בד"כ, אינן מתקיימות בפועל ללא לחץ ציבורי משמעותי. נוכחותו של ציבור גדול בשעת גירוש המשפחות יכול לשמש מנוף אפקטיבי ליצירת לחץ על הממשלה לזרז את ביצוע החלטות אלו. בנוסף, חוק ההסדרה עומד בימים אלו בפני בג"ץ.

אם יפול - רק עקשנות מצד הממשלה תוכל להביא להתקדמות בתחום זה (בדומה לסיטואציה שנדרשה עבור עצם חקיקת החוק). כזכור, רק מאבקם של אנשי עמונה יצר את הלחץ הנדרש. מאבק דל-משתתפים יצור חולשה בקרב הממשלה, כזו שלא תאפשר את קידום ההחלטות בעניין נתיב האבות בפרט ושאר המאבק על א"י בכלל.

ד. את המאבק מובילים אנשים מדהימים המוכנים לסכן את ביתם וממונם. אנשים שדחו הצעה לקבל בתים חדשים בתוך הישוב אלעזר, ומעדיפים להיזרק לקראוונים לשלושת השנים הקרובות (ואולי אף יותר מכך), בעודם ממשיכים לשלם משכנתאות על ביתם העומד להריסה והפיצויים המגיעים להם תקועים בבג"ץ. כל זאת, רק בכדי ליישב גבעה נוספת. אנשים אלה הינם שליחים של עם ישראל כולו המוכנים לעשות ככל הנדרש למען ארץ ישראל, למען עם ישראל ולשם שמיים! בשעתם הקשה מבקשים מאתנו אנשים אלו לבוא ולהביע הזדהות עם מאבקם. נגיע ונאמר בקול גדול כלפי העולם כולו: עם ישראל חי וממשיך לבנות ולפתח את ארצו כולה. לא התייאשנו ולא נתייאש לעולם ממאבקנו על כל מרחבי ארצנו!

למעשה:

רוב המשפחות מתכננות לצאת עצמאית בעת הגעת כוחות הגירוש לביתן, לעומת שתיים שיתנגדו באופן פסיבי ללא אלימות וללא ביצורים. המעוניינים לתרום את חלקם למאבק פסיבי אך נחוש ועיקש, רצויים ומתבקשים להגיע לבתי המשפחות המעוניינות בכך.

נציין כי בשיחה עם הרב דב ליאור שליט"א, אמר כי היה צריך להגיע לנתיב האבות אף אם כל המשפחות היו יוצאות עצמאית, כיון שאין חילול ה' ביציאה אלא רק בגירוש ובהרס הבתים. כמובן שלדעת הרב יש תועלות נוספות בהתנגדות פסיבית, אך זה לא מעכב. מכל מקום, חשוב לציין שישנן שתי משפחות שיתנגדו פסיבית ללא אלימות וללא ביצורים והמעוניינים בדרך זו, רצויים ומתבקשים להגיע לבתי משפחות אלו.

כוחות הגירוש צפויים להגיע לביצוע "משימתם" ביום שלישי כ"ט בסיון (התאריך האחרון שקבע בג"ץ להשלמת הריסת הבתים הוא ב' בתמוז). ביום שני בשעה 18:00 תיערך במקום עצרת באישור המשטרה. לאחר סיום העצרת, צפויים צירי התנועה המובילים לנתיב האבות להיחסם. בשעה 22:00 בלילה יתקיים במקום שיעור של ראש ישיבת עלי, הרב אליעזר קשתיאל. ביום שלישי בבוקר בשעה 7:30 תתקיים תפילת שחרית המונית.

חשוב לנו לציין שלא כפי שפורסם, המטה לא ישב עם האלוף מתוך מקום שיעשו רק מה שנוח לו והוא יסכים (לגבי שני הבתים שתהיה בהם התבצרות פסיבית), אלא הייתה שם אמירה ברורה שהם בכל מקרה יעשו מה שאמרו, גם אם האלוף לא יקבל זאת. הסיבה ששאר המשפחות יוצאות עצמאית, אינה ככניעה לתכתיבים של האלוף, אלא מתוך ראייה אידיאולוגית, לעומת שתי המשפחות האחרות.