
800 תלמידי בית הספר 'חורש' בזכרון יעקב אינם מגיעים ללימודים מזה ארבעה ימים במחאה על כוונת משרד הרווחה לפתוח בסמוך לבית הספר, בלב שכונת מגורים, הוסטלים למכורים לסמים. ביומן ערוץ 7 הסביר את מניעי ההורים המשביתים את הלימודים עדי גולדנברג, אחד ההורים וממקימי מטה המאבק.
"מדובר בעשרות אנשים מכורים כרוניים שעל פי משרד הרווחה אינם ברי שיקום לתוך שכונת מגורים. הם מעולם לא נגמלו. אנשים שמשתמשים באופן שוטף במתאדון שהוא תחליף להירואין, הם לעולם לא נגמלו", קובע גולדנברג ומוסיף: "כשהמפקחת הארצית במשרד הרווחה נשאלה אם הקרבה למוסדות החינוך, גנים ובתי ספר, נלקחה בחשבון כשעיצבו את המכרז, היא השיבה שלא כי הקרבה לגנים ומוסדות חינוך לא מהווה פרמטר בשיקול להקמת ההוסטל. לעומת זאת קרבה לבנק לדואר או למכולת כן רלוונטית".
לדברי גולדנברג מדובר בהוסטל הראשון שנפתח בלב שכונת מגורים והמשמעות היא שאין די נתונים כדי לבחון את תוצאות הצבתו של הוסטל שכזה במקום שכזה. "זה ניסוי על חשבון הביטחון של הילדים שלנו. אין שום הוסטל כזה עם אוכלוסיה כזו בלב שכונת מגורים".
יצוין כי מדובר בשני הוסטלים בשלבי הקמה: "בכל הוסטל יאוכלסו 16 חוסים עם אפשרות להגדלה ל-24 חוסים ללא צורך במכרז, כלומר 32 מכורים עם אפשרות להגדלה ל-48 מכורים, אנשים שסובלים מבעיות נפשיות לבד מההתמכרות לסם. בעקבות זאת חיפשו עובדת סוציאלית שמתמחה בתחלואה כפולה, ואת כל זה שמים ליד כאלף תלמידים וילדי גנים".
באשר לטענה לפיה דווקא כשמדובר באוכלוסיה מוחלשת שכזו יש ערך בשילובם בשכונת מגורים נורמטיבית על מנת שיראו אורח חיים סביר, משיב גולדנברג: "כשהמפקחת הארצית במשרד הרווחה נשאלה אם היא תיקח אחריות על ביטחון הילדים, היא השיבה שלא. כשמשרד החינוך נשאל אם הם יקחו אחריות הם השיבו שהאחריות היא רק בתחום בית הספר. כהורה אני לא מוכן לקבל תשובות כאלה. אני לא מוכן לקבל מצב של ניסוי על הילדים. הילדים שלי הם האוכלוסיה המוחלשת. הם אלה שצריכים לקבל הגנה. מדובר בילדים בגיל הרך ומראה קשה אחד בגיל צעיר יכול לגרום לטראומה. כהורה אני חושש לביטחון הילדים שלי".
עוד הוא מציין כי "מדובר באוכלוסיה שאינה ברת שיקום, שלא הולכת להשתלב חזרה בחברה. כך עולה ממכרז משרד הרווחה. הטענה שלנו היא שאוכלוסיה כזו צריכה להיות ממוקמת בפאתי ישוב או ליד אזור תעשייה ולא בלב שכונת מגורים".
גולדנברג מבטיח מאבק בכל כלי משפטי או אחר שיש בידי ההורים עד לבלימת המכרז.
עוד נשאל גולדנברג אם יתכן ומה שמניע את התושבים המוחים הוא גם השיקול הכלכלי של ירידת ערך הדיור עם הגעתו של הוסטל שכזה לשכונה. במענה הוא מציין כי "בזכרון יעקב יש הרבה מסגרות של עזרה לאוכלוסיה מוחלשת. יש את 'רננים' ומסגרות נוספות לאוכלוסיות מוחלשות ולתשושי נפש. גם לאוכלוסיה הזו מגיע פתרון, אבל כרגע מדובר במהלך הפרטה פראי ללא בקרה ללא איזונים, ללא ידיעת המועצה והתושבים וללא הכנה. זה פשוט מהלך לא תקין".
במשרד העבודה והרווחה מבקשים להרגיע את ההורים ומוסרים בתגובה לטענות כי "הדיירים שצפויים לאכלס את ההוסטל אינם מסוכנים בכל דרך לציבור. המושג "לא ברי שיקום" המופיע במכרז אינו מתאר את מצב ההתמכרות, שכן מדובר במטופלים שנגמלו משימוש בחומרים פסיכואקטיבים, אלא את הצורך בדיור תומך עם ליווי פסיכוסוציאלי לכל החיים, קרי את מה שהמסגרת שצפויה לקום תציע להם. מדובר באנשים עם רקע של דרות רחוב ו/או התמכרות שכבר נגמלו במסגרות משרד הבריאות, ומוגדרים כתשושים, עצמאיים הזקוקים לתמיכה וליווי פסיכוסוציאלי".
עוד נמסר מהמשרד: "המסגרת תופעל על ידי אנשי מקצוע ובכלל זה עובדים סוציאליים ותעמוד בכל הדרישות הקפדניות של המשרד בהיבטי בטיחות, טיפול, מיגון בחירום ועוד וכן תבוצע בקרה קפדנית ושוטפת על מנת להבטיח שהמסגרת פועלת בכללים שנבחנו במכרז. כבר היום פועלות מסגרות דומות ומוצלחות בשכונות מגורים צמודי קרקע לאוכלוסיית דרי רחוב ונפגעי התמכרות ברחבי הארץ ולא נתקלנו בתלונה חריגה על פגיעה כלשהי מצד האוכלוסייה בתושבי המקום".
גולדנברג שומע את ניסיונות ההרגעה ומציע לכולנו "להיכנס לוויקפידיה ולראות מהו מטדון שההתמכרות אליו קשה והגמילה ממנו קשה מגמילה מהירואין. לכן האמירה הזו לא מקובלת. בנוסף, משרד הרווחה אמר שהוא לא ערב לביטחון הילדים וכך גם משרד החינוך ואת זה לא נקבל. אם הם חושבים שהאוכלוסייה לא מסוכנת שיחתמו על התחייבות של אחריות, שאף ילד לא ייפגע ולא יותקף, שאף משתמש במתאדון לא ירצה לעבור לסם אחר ויפגע בילד וכו'. שיחתמו ונהיה רגועים יותר. כרגע זה לא המצב. מביאים אוכלוסיה מסוכנת מול אוכלוסיה מוחלשת שהיא הילדים שלנו שלא יכולים להגן על עצמם".