כשיעקב שוואקי הוציא בפעם הראשונה אלבום ברוח מזרחית-ישראלית, לפני כשמונה שנים, זה נחשב לאפיזודה מעניינת: כוכב המיינסטרים החסידי מתנסה במוזיקה ים תיכונית.
היום, כשהוא חובק כבר את אלבומו המקורי העשירי, העונה לשם "מוזיקה", אפשר לקבוע רשמית שהאפיזודה החד-פעמית הפכה לסגנון המרכזי של שוואקי. המהפך התרבותי הושלם: שירים חסידיים קלאסיים שמזכירים את 'רחם', 'אם אשכחך' או 'והיא שעמדה' כמעט ואין באלבום החדש, וכעת הקו המוזיקלי השולט הוא הקצב המזרחי. או ליתר דיוק – הפופ המזרחי העכשווי, לא בדיוק 'אגדלך' ו'אודה לא-ל', אלא יותר בכיוון של סטטיק ובן-אל.
אך גם כשליבו במזרח, שוואקי עדיין לא שכח את הקהל שלו בסוף מערב. שירי נשמה באנגלית דומיננטיים מאוד באלבום הנוכחי. אפשר לומר ששוואקי פונה במקביל לשני הקהלים הגדולים שלו, ונותן לכל אחד בדיוק את מה שהוא רוצה לשמוע: מוזיקת סול שקטה ומרגשת לאמריקאים, וסלסולים בעברית לעם שרוצה קצב מזרחי.
הנוסחה הזאת די מוצלחת, אם כי היא לא משאירה הרבה מקום להפתעה ולמקוריות. כשנותנים לקהל בדיוק את מה שהוא אוהב, הקהל מקבל את מה שהוא מכיר. לא פשוט להיות פופולרי ועם זאת לגוון ולחדש, ואכן ברוב שירי האלבום קשה לראות פריצת דרך מוזיקלית משמעותית. עושה רושם שאחרי למעלה מ-15 שנות הצלחה מסחררת בשוק החסידי, שוואקי כבר לא צריך להתאמץ להמציא את עצמו מחדש – הוא בא לעשות שמח וזהו.
גם הטקסטים שהתקבצו לאלבום מספקים לקהל מסרים שהוא רגיל לשמוע – עם ישראל חי, הכול מה', כולנו ביחד והעיקר להיות בשמחה. שיר שבכל זאת מושך תשומת לב הוא 'תפילת השל"ה', הלקוח מתוך התפילה על גידול הילדים שרבים נוהגים לומר בערב ראש חודש סיוון. השיר הזה לא רק חוסך עבודה למי שמחפש את הנוסח וטרם קיבל אותו בוואטסאפ, אלא גם מצטרף לשורה של שירים ברפרטואר של שוואקי שמוקדשים להורות ומשפחה. מעגל החיים המשפחתי הוא כבר חלק בלתי נפרד מאלבומיו, וזו ברכה גדולה לעולם המוזיקה היהודית, אם הוא רוצה להשתחרר מהמונופול של 'סימן טוב ומזל טוב' ו'זרעא חייא וקיימא' ולבטא את חיי המשפחה באופן עשיר יותר.
למרות מה שנאמר כאן על סגנון מוכר וקבוע, פה ושם אפשר לזהות ניצנים של בשורה חדשה. זה קורה בשירים שבהם שוואקי לא רק נע בין מזרח למערב, אלא גם מצליח ליצור מהם תרכובות חדשות. מהבחינה הזאת, בעיניי, בולט השיר הנפלא 'אלף בית גימל', שנכתב בהשראת שלום רובשקין – החב"דניק ששהה בבית הסוהר בארה"ב ושוחרר מוקדם מהצפוי בידי הנשיא טראמפ. המלחין איצי וואלדנר הפך את מסרי האמונה והביטחון של רובשקין לשיר, והתוצאה היא להיט מקפיץ בקצב ים-תיכוני עם נגיעות חב"דיות ומילים ביידיש. אם שוואקי יצליח ליצור תמהילים נוספים כאלה בין הסגנונות שבחר לעצמו, אולי זה יהיה השלב הבא בקריירה הפורייה שלו.