כמה מילים מעומק ליבי אליכם. אתמול כידוע נחקרתי בפרשת 2000. לא חוויה נעימה, לא מאחל אותה לאוהביי ויקיריי אבל מודה שיצאתי ממנה הפעם הזאת יותר מחוזק וזו איננה קלישאה-לא רק שאין לי ספק אלא שאני בטוח ומאמין בכל לבי שזה יגמר בלא כלום.
כ-20 שנים שאני בפוליטיקה והן לא עניין של מה בכך, זו תקופה ארוכה ומשמעותית, כמעט חיים שלמים שבהם אני משרת את הציבור. בכל השנים הללו קידמתי אין ספור חוקים, הובלתי מאבקים, דיונים ועוד ועוד. מעולם לא ביקשתי דבר בעבור פעילותי ומעולם לא קיבלתי דבר. כל מה שביקשתי היה לשרת את הציבור. בכל השנים האלה אני גאה בעיקר בדבר אחד – שמה שמוליך אותי הוא האינטרס הציבורי והמאבק למען אזרחי ישראל בלבד וכך היה גם בפעילותי בנושא ישראל היום.
את המאבק שלי נגד חיסול העיתונות ע"י ישראל היום התחלתי בימים בהם קרס עיתון מעריב. אני זוכר אז אותנו הפוליטקאים חשים חסרי אונים אל מול מה שרובנו ידענו שהוא התנהלות דורסנית, פוגענית ופרועה של ישראל היום שמביאה כלי תקשורת בישראל לעברי פי פחת ולחיסול ממש.
הדאגה לעיתונות, לעיתונים, לעיתונאים ובעיקר לאזרחי ישראל שזכותם להנות מתקשורת עצמאית ובלתי תלויה היא שהניעה אותי אז כמו כל ימיי בפוליטיקה.
חשוב לי יותר מתמיד לומר, אני גאה במאבק שהובלתי נגד הדורסנות של "ישראל היום" בשוק התקשורת ונגד חיסול העיתונות הכתובה והחופשית בישראל. אנחנו לא צריכים פה שופרים של השלטון, ואסור לנו בשום מחיר להשלים עם מצב בו טייקון זר התומך בפוליטיקאי מחליט לתת לו עיתון במתנה ולחסל תוך כדי כך את שוק התקשורת שלנו ונגד מצב כזה חייבים להיאבק בכל הכוח.
אני מדגיש כי לעולם לא ביקשתי לסגור את ישראל היום (מוזמנים לבדוק את נוסח הצעת החוק), אני בהחלט חושב שמצד אחד יש בו כתבים מהשורה הראשונה שעושים את מלאכתם נאמנה והמאבק הוא לא נגדם אך לצערי מצד שני ההתנהלות הייתה ככלי לתוכן שיווקי ולא כעיתון. כל שביקשתי היה להכריח את ישראל היום להתנהל כמו שאר העיתונים בישראל וזאת על מנת למנוע מביבי את שלדון אדלסון להגשים את מטרתם – חיסול כל עיתון אחר מלבדו והשארתו כעיתון יומי מופץ יחיד במדינת ישראל.
זו תמיד הייתה דרכי, כך גם היה במאבקי נגד סגירת תאגיד השידור הציבורי ובמאבקיי בענייני תקשורת אחרים.
כשזה מגיע לתקשורת בישראל, יש לי מבחן לקמוס אחד – אם נתניהו תומך, אני מתנגד ואם הוא מתנגד, אני תומך. התנהלותו בשוק התקשורת חמורה ומבקשת להכפיף כל חלקה טובה ועצמאית לרצונו של השליט ולהפוך עיתונאים אמיצים לעבדים נרצעים וכנועים.
כך עשיתי גם במאבק הזה שהוא מאבק על לב לבה של הדמוקרטיה שלנו ונגד הדוגמא הקשה ביותר של קשרי הון-שלטון פסולים ודורסניים שראינו פה בכל שנותיי בציבוריות הישראלית. לקחתי את המאבק הזה על גבי, נתניהו עצמו הודה שבגללי הפיל את הממשלה ואני שב ואומר – אני גאה בכך והייתי עושה זאת שוב ושוב ושוב הפעם לא בחקיקה אלא על ידי פניה לממונה על ההגבלים.