ציפי לבני
ציפי לבני אסף שילה - ישראל סאן

חבר הכנסת אייל בן ראובן רואה בעומדת בראש מפלגתו 'התנועה', חברת הכנסת והשרה לשעבר ציפי לבני כראויה ביותר להנהגה. את הדברים הוא אומר לנוכח הסערה וההתגוששות בצמרת המחנה הציוני והקולות המדברים על בני גנץ כראוי להנהגת המפלגה.

בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מבהיר ומחדד את עמדתו התומכת בלבני: "אני חבר במפלגת התנועה של לבני. הצטרפתי אליה כי אני חושב שהיא הדמות בעלת היכולת הגבוה ביותר בפוליטיקה הישראלית והייתי רוצה שהיא תנהל את המהלכים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל. אני רואה את הקשרים שלה בעולם, מנהיגים מכל העולם מתקשרים אליה כדי לשמוע את דעתה. היא הייתה שרת חוץ וחברת קבינט גם במצבי שגרה וגם במצבי חירום. היא מספר אחד בתחום הזה בעיניי. אני לא דן בשאלה אם היא צריכה להיות יו"ר המחנה הציוני או שרת החוץ. אלו עניינים פוליטיים שנצטרך לקבל עליהם החלטה במפלגה".

באשר לסיכוי התיאורטי שהעומדת בראש 'התנועה' תהיה למנהיגת מפלגת 'המחנה הציוני' כולה על אף הבכורה של מפלגת העבודה, משיב בן ראובן: "בפוליטיקה הכול יכול לקרות. האם אנחנו פועלים לשם כך? לא. אנחנו חלק מ'המחנה הציוני' ומי שנבחר להנהגה על ידי מפלגת העבודה הוא אבי גבאי".

עם זאת מעיר בן ראובן ומזכיר כי בימי כהונתו של יצחק הרצוג כיו"ר המפלגה המעמד שניתן ללבני היה שווה לזה שלו, "אני מוכרח לומר שהייתי רוצה שזה יהיה המצב היום, אבל זה לא המצב. התקבע המצב שבו אבי גבאי הוא העומד בראש".

"אנחנו פועלים כדי לשפר את מצבנו הלא טוב בזירה הפוליטית. אני לא אוהב את החיכוכים במפלגת העבודה. זה לא תורם למאבק המרכזי הנדרש להפלת נתניהו, ולכן אנחנו לא לוקחים חלק בזה. בגלל זה לא אצהיר שאנחנו רוצים שלבני תפיל את גבאי. אני לא אומר את זה וזה לא נכון".

מוסיף בן ראובן ומתאר את העילות המרכזיות לכך שהוא רואה בלבני המנהיגה הראויה ביותר כיום בזירה הפוליטית כולה: "אני רוצה שיגיעו גנרלים ואנשים טובים למפלגה, אבל בהקשר המדיני ביטחוני, שהוא לב ליבו של הצורך הלאומי הישראלי, אני סבור שבעלת הניסיון הרב ביותר שהוכיחה את עצמה בעבר בהסדרים בינלאומיים היא ציפי לבני".

על דבירו אלה נשאל בן ראובן אם ההסדר שהשיגה לבני בגבול לבנון בכהונתה כשרת חוץ, הסדר שאמור היה להרחיק את החיזבאללה מגבול הצפון, מה שלא קרה, האם הסדר בלתי ממוש זה מציב בספק את כישוריה כמדינאית? "אחרי מלחמה צריך לייצר הישגים ולדאוג למימושם. ניתן לבקר את ההסדר שהיה, אבל אפשר גם להזכיר שגבול לבנון לא היה שקט לאורך כל כך הרבה שנים. נכון שהיינו רוצים שמעבר לגבול לא יהיו משגרים של חיזבאללה והם ישנם, אבל ההסדר שהגענו אליו אחרי המלחמה היה מאוד סביר. האם פעלנו למימושו? האם היה צריך לצאת למלחמה על ההפרות? אפשר לדון בכך".

לטעמו של בן ראובן גם אם ישראל לא הגיבה להפרות ההסדר שהשיגה לבני בשעתו בצד השני הופנמה עוצמתה של ישראל ומתוקף כך החיזבאללה מורתע שנים ארוכות. "הצד השני יודע מהי עוצמתינו. בעולם של מדיניות וביטחון הדברים מורכבים יותר משחור ולבן. יש מצבים שצריך לשקול אותם. אתה עושה הסדר ולפעמים צריך לצאת למלחמה על ההסדר הזה, ולפעמים צריך להבליג והצד השני יודע שכוחך במתניך. מבחינה אסטרטגית גבול הצפון שקט", הוא אומר ומוסיף כי בניגוד לעבר "היום יש גם את צבא דרום לבנון בדרום לבנון, ויש שיקולים לכאן ולכאן".

עוד נשאל אם המעברים של חבר הכנסת לבני ממפלגה למפלגה אינם מוכיחים זגזגנות פוליטית, והאם העובדה שלא עלה בידה להקים ממשלה על אף שקיבלה מנדט אחד יותר מנתניהו אינם מעידים על חוסר יכולת תמרון פוליטי.

"אדם פוליטי, כאשר הוא מבין שהמקום שבו הוא נמצא לא משרת את האידאולוגיה שלו, חובתו וזכותו לעבור למקום שבו יוכל לממש את חזונו הפוליטי. אני מכבד ולא מגנה אנשים שעוברים ממקום למקום בגלל אידאולוגיה. ליבני ניצחה את נתניהו בבחירות ולא הקימה ממשלה כי היא לא הסכימה לוותר לתכתיבים פוליטיים שהיא התנגדה להם. אני מכבד את זה. בעיניי זו עצמה וחוזקה של מי שעומד על דעתו ולא חולשה כפי שיש בציבור הישראלי מי שרואים כחולשה פוליטית. בעיניי אמינות ויושר הם ערך עליון מוביל ואני סבור שלבני היא מסוג האנשים שנולדו להנהיג ולהוביל ולכן אני איתה ונמצא את המקום הטוב ביותר להשפיע על האידאולוגיה שאנחנו רוצים להוביל אליה – פחות מלחמות ויותר הסדרים מתוך עוצמה".