נסיך, גשש, משיח ומונדיאל- הערות

ימי הזוהר המשיחי:

מאז נפרדה תנועת חב"ד ממנהיגה, האדמו"ר מלובביץ' זצ"ל, לא היו ימים יפים לפלג המשיחיסטי כמו היום בו קידש עליהם רון חולדאי מלחמה. שנים ארוכות וקשות של התקפות והכפשות, של תיאורם ככת הזויה ומופרכת הסתיימו כאשר הגיע רון חולדאי ושלח אל הכיכר את ההמון להכריז ש"משיח בכיכר".

ביקור הנסיך:

הנסיך ויליאם חתם את הביקור בישראל שבו הגיע להר הזיתים, בית העלמין היהודי החשוב בעולם, סייר ביד ושם, אתר הזיכרון לטרגדיה היהודית הגדולה מכולן וביקר בכותל המערבי, אתר הזיכרון לחורבן העם היהודי וגירושו מארצו. תגידו, לא יכולתם להשחיל לסדר יומו של הנסיך גם מקום אופטימי כלשהו, מקום שבו אנחנו לא מוכים עד חורמה ולא מגורשים בו מהחומה? מקומות שבהם הוא יבין שאנחנו לא קורבנות נרדפים ועלובים אלא מובילי מוסר, אור וטכנולוגיה בעולם? מקומות, איך לומר, קצת יותר משמחים? לא ניתן היה להשחיל גם כאלה בלו"זו של הנסיך? ולא, פגישה עם נטע ברזילי ובקבוק גזוז לא נחשבת.

חרם חרם תרדוף

ביני לביני תמהתי איך קרה שהקריאות לחרם יצאו בשיגור קשתי אל יקבי ברקן תוך דילוג מזהיר מעל ראשם של מי שדרשו את אותה הדרת העולים מאתיופיה, בד"ץ העדה החרדית. נגד הבד"ץ לא יצאו, משום מה, שלי יחימוביץ', פנינה תמנו שטה ושאר נושאי דגל החרם בקריאות חורמה חמורות ומחרימות. למה?

אגב, למרות שהבאנו כאן בערוץ 7 את דבריו של מנכ"ל יקב מוביל אחר שסיפר על דרישת הבד"ץ ממנו להדיר חובשי כיפות סרוגות מתהליך ייצור היין, לא שמענו את הנזעקים קוראים להעדפה מתקנת של חובשי כיפות סרוגות. יש הסברים?

למה הם מסתירים?

אם דפדפתם היטב בדפי התקשורת ואם עיני בלש לכם יכולתם לגלות השבוע ידיעה קטנה באחד העמודים הפנימיים על כך ששעריה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה ביותר באסיה, נפתחים למטייל הישראלי. אז אמנם אין לנו כאן שום כוונה לעודד טיולים ומסעות סביב הגלובוס, ובכל זאת, משום מה נדמה לי שאם בראש הממשלה ומשרד החוץ לא היה עומד אחד ששמו בנימין נתניהו, אלא יו"ר כלשהו של מפלגת העבודה, זה היה פותח מהדורות וזוכה לכותרות ענק כחולות המדווחות על סיפור הצלחה מדיני חסר תקדים. או שבעצם כשהכותרות תפוסות עם פצפצים, ייבוש כביסה ומתנות לא נותר מקום לזוטות שכאלה.

ועוד אחת על אינדונזיה –

גשרים מעל הרש"פ:

אינדונזיה פותחת שעריה לישראלים, סעודיה מהדקת קשרים, בכירים ממדינות המפרץ מגיעים לבקר, המצרים בשיתוף פעולה הדוק מאי פעם. עבאס, עריקאת, רג'וב, איך לומר לכם את זה? אתם כבר לא כל כך מעניינים אותם. בסך הכול די נמאסתם על העולם הערבי...

ומה לגביכם, אתם בשמאל הישראלי שהכרזתם מעל כל במה שהעולם הערבי אמנם משתוקק לקשרים איתנו אבל המוקש הפלשתיני עומד בדרכו. רק תתנו הסדר מדיני, אמרתם, והמזרח התיכון ישתנה כולו. את ההבל הזה מכרתם לאובמה ולחבריו מנהיגי אירופה והם בלעו את הלוקש. איך אתם מסבירים להם את המצב עכשיו?

ומי הבא בתור? זה הוא הפרזנטור

בימים אלה מקיים צה"ל מבצע החזרת ציוד צבאי בו הוא קורא לכל מיני אספני נגמ"שים וחרטומי מטוסי קרב לפתוח את המחסנים ולהשיב את האמל"חיה שפתחו שם. רעיון נפלא וחשוב מאין כמותו. אין שום סיבה שמטול RPG ימשיך לשמש כעציץ בפינת הבית ושרשרת כדורי מאג תעטר את הקירות בין תמונת נוף לרפרודוקציה של קנדינסקי.

ובכל זאת, בעיה קטנה. הפרזנטור. צה"ל בחר להובלת סרטוני קמפיין איסוף הציוד את הקומיקאי והשחקן שייקה לוי, הצלע הדומיננטית של הגשש. הוא זה שיקרא לנו להחזיר ציוד והוא אכן עושה זאת בחן רב עם האיזכור הנצחי מגבעת חלפון ("70 שנה לך תזכור"). מצחיק, נחמד, משעשע, ובכל זאת, לא שעיני צרה בפרנסתו של האיש אבל דווקא שייקה לוי? זה שנתן דרור לחרצובותיו ותקף מגזרים שלמים ("המתנחלים הם אנשים סהרוריים, אני כועס כשאני רק שומע עליהם... אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם 'מורי' והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות"... "לחרדים יש יותר ילדים מהחילונים. זה לא ילדים, זה מצביעים בקלפי. עוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע תהיה להם זכות בחירה, והם יהיו הרוב") ובכלל את המדינה ("דיקטטורה"...) שאותה איים-שאף פעם לנטוש. תגידו, לא מצאתם מישהו יותר קונצנזואלי שייצג את הצבא המלקט אמל"חו?

כחול לבן

שחקני נבחרת ישראל היקרים, בואו נסכם שלקראת 2022 תתאמצו קצת יותר. די נמאס לנו לבחור קבוצה מועדפת על פי מי שפחות סבלנו ממנו לאורך ההיסטוריה, מהמנדט הבריטי, מהאינקוויזציה הפורטוגזית, מהצרפתים של וישי או מהאנטישמיות הפולנית, ואולי מאיטליה הפשיסטית או מרוסיה הקומוניסטית, ומה עם איראן ומזימותיה הגרעיניות, ומי שונא אותנו יותר, מצרים או סעודיה? תוניסיה או מרוקו? ומי העביר יותר כספים לרש"פ, בלגיה, דנמרק או שווייץ? ומעל כולם (או מתחת כולם) גרמניה ורצחנותה. די. נמאס. יהיה הרבה יותר נחמד לחפוץ בטובתה של קבוצה משלנו בלי לנבור בספרי ההיסטוריה לפני כל משחק (וגם רצוי שתנצחו במסגרת הטורניר הבא).

בהצלחה!