שמחה גולדין
שמחה גולדיןצילום: יוני קמפינסקי

שמחה גולדין, אביו של הדר גולדין הי"ד שגופתו מוחזקת בשבי חמאס, פרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' מכתב למשפחות השכולות שבו הוא מסביר מדוע הוא לא יגיע השנה לטקס לזכר חללי מבצע 'צוק איתן'.

"ראש הממשלה לא העמיד את חזרתו של בני משדה הקרב כתנאי להסכם בסיום הקרבות. המדינה כשלה והפרה את הברית המונחת בבסיס המונח "צבא העם", לפיו צה"ל לא משאיר חיילים מאחור, והמדינה מתחייבת להביא את חייליה חזרה משדה הקרב בריאים, פצועים או חללים. וכך החלו ארבע שנים.

בארבע שנים אלה, בכל טקס, שמענו מילים ריקות מפי ראש הממשלה, על המחויבות. איני צריך מחויבות, אני צריך מעשים. השנה אסור שאהיה שם. אסור שאתן אישור להפקרה הזו. אני לא יכול להשתתף בטקס זיכרון שאותו מנהל האחראי לכך. אסור שאתייצב לשמוע, אחרי ארבע שנים של הפרת הברית, נאום ריק של ראש הממשלה שהוציא את בני לקרב ולא החזיר אותו וממשיך להפקיר אותו בארבע השנים האחרונות", כתב.

"בארבע השנים האחרונות הצגנו את המאבק שלנו. דרשנו מראש הממשלה אחריות, דרשנו נחישות, דרשנו לא להיכנע לטרור. דרשנו להעמיד במקום ראוי את השבת החיילים. דרשנו מהממשלה שתקיים את התחייבויותיה. זה לא קרה. החל מאמץ לצייר אותי ואת משפחתי כמי שיביאו את המלחמה הבאה ואת השכול שבעתיד – שיסוי מתוחכם ומתואם נגד משפחה המשקפת לראש הממשלה את מחדליו, המדגימה לממשלה את רפיסותה, את כניעתה לטרור".

גולדין האב מוסיף במכתב החריף "לאחרונה שמענו 'קצין בכיר' האומר כי 'השרים שבויים בידי משפחת גולדין'. מכל האנשים, 'קצין בכיר'. מכל המילים, 'שבי'. קצין בכיר עבורי הוא תת־אלוף או אלוף. אדם המוביל אחריו אלפי אנשים לקרב, אמיץ ובר לבב. מי הפחדן הזה המסתתר מאחורי הכינוי 'קצין בכיר' ומחשיד עשרות אנשים מובחרים? איך יוביל לקרב לוחמים? איך אני, סגן־אלוף בצה"ל, שבני סגן הדר גולדין שבוי בידי האויב, יכול לסמוך על מפקד כזה שיוביל חיילים לקרב? אבל כשנציג הצבא יוצא נגד משפחה שכולה באופן תקשורתי, התגובה הלקונית של דובר צה"ל הייתה: 'הדברים המצוטטים בשם קצין בצה"ל, באם נאמרו, אינם מייצגים את עמדת צה"ל הרשמית'".

לסיום כותב האב השכול "אני מתנצל בפני המשפחות השכולות שיבחרו להיות בטקס. הלוואי שהתייצבותה של המדינה לצידכם ביום אסוננו תקל מעט על הכאב היומיומי והאובדן. אני לא יכול להתייצב שם כל עוד ראש הממשלה הזה כושל בהבאת בני לקבר ישראל, ושלוחיו תוקפים אותנו במישרין ובעקיפין על מעשינו.

אני מתנצל בפני כל הגורמים הדואגים לזיכרון הנופלים, ובמיוחד בפני נשיא המדינה, שכל שנה, וכל השנה, אינו נח ממאמציו להביא את בני לקבר ישראל. אלא שרובי ריבלין יכול להבין אותי יותר מכל, שהרי שמע ליד עריסתו כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ, הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ, לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר!".