הבחירות ברשויות המקומיות מתקרבות ולקראתן מבול השמצות הדדיות בין המועמדים שמגיע מפרסומים בתקשורת דרך הרשתות החברתיות ועוד.
עו"ד שלומי וינברג, מומחה לדיני לשון הרע ויו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין התייחס ביומן ערוץ 7 למותר והאסור בזירת ההתגוששות הזו.
"הגבולות בין חופש הביטוי ללשון הרע לא פשוטים והפסיקה מנסה לשרטט אותם מפסק דין לפסק דין", אומר עו"ד וינברג ומציין כי על מנת לשמר את חופש הביטוי ברמה המקסימאלית "רף הסובלנות לעבירות לשון הרע בתקופת בחירות יותר גבוה. מצד שני כשנפסק שמדובר בלשון הרע גובה הפיצוי שייפסק לאיש ציבור יהיה גבוה יותר".
מה מותר ומה אסור? "מה שאסור הוא האשמות שקריות כאשר הן עובדתיות וגם כאשר מדובר בהאשמות מרומזות על מעשה או על מועמד, גם הן יכולות להוות לשון הרע אם אי אפשר להוכיח את העובדות בבית משפט. המפרסם צפוי לשלם הרבה מאוד כסף ויש עליה בסכומים שנפסקים".
"לעומת זאת הבעת דעה על כך שהמועמד אינו מתאים, שיש מועמדים מתאימים ממנו, שלדעתי הוא לא ביצע את מה שהבטיח לבוחרים וכו' זה מותר, זה בגדר הרקמה הפתוחה שבתי המשפט מתירים אותה, אבל כאשר מדובר בהבעת דעה בתום לב , כזו שלא מתבססת על עניין אישי אלא על עובדות אישיות שאני יכול להוכיח אותם".
לדברי וינברג "ניתן להוכיח תום לב וכאן תפקידם של עורכי דין שעוסקים בתביעות לשון הרע. יש חזקות בחוק שעל בסיסן בית המשפט מגיע למסקנה שהיה או לא היה תום לב. בית המשפט בוחן את מערכת היחסים בין המפרסם למי שפורסם עליו, אם יש יריבות קודמת, אם יש מסד עובדתי שעליו יכולה להתבסס אותה הבעת דעה, הוא בוחן את הביטויים עצמם, אם ניתן היה לנסח אותם בצורה מתונה יותר וכך גם מגוון שיקולים וגורמים שיכולים להוביל למסקנה שיש או אין תום לב ובהתאם לכך לפסוק אם יש הגנה או אין הגנה למפרסם".
"תביעות לשון הרע מאוד מורכבות, נכנסים לפרטי פרטים של עובדות, של הפרסומים ושל ההגנות", אומר וינברג ועל כך הוא נשאל אם בסד הזמנים המאוד צר שיש לבית המשפט עד למועד הבחירות, הוא אכן מספיק לערוך את כל אותם בירורים.
עו"ד וינברג משיב: "מכיוון שתביעות לשון הרע אורכות שנה-שנתיים ואף יותר, מה שקורה הוא שכאשר יש פרסום קשה נגד מועמד אפשר להגיש צו זמני להסרת הפרסום. זה לאחר שעומדים ברף גבוה של דרישה. אגב, לעיתים עצם הגשת התביעה היא אמירה של המועמד שהוא מוכן לעמוד לבחינה של בית משפט ובכך הוא בטוח שהוא נקי".
וינברג מציין כי כל האמור כאן רלוונטי ונכון גם לבחירות במסגרות אחרות. הוא מזכיר כי ניתנו בעבר פסקי דין של 300 ו-200 אלף שקלים והדבר מלמד על ענישה חמורה למי שעבר את הרף הגבוה שמוצב בתקופת בחירות. "גם לאיש ציבור יש זכות לשם טוב".