חוק הגיוס שיעלה היום בקריאה ראשונה במליאת הכנסת הוא חוק שכל כולו פוליטי.
על הנייר תכליתו לגייס צעירים חרדים. כמה לא מפתיע, אף אחד מבין חברי הכנסת לא באמת יכוון לכך בהצבעתו הערב בכנסת.
החרדים יתנגדו אבל יבטיחו את הישרדותה של הממשלה הטובה ביותר שהיתה להם. אחרי שבית המשפט העליון זרק את החוק הקודם מכל המדרגות בשם אי השוויון ותבע חוק חדש הם יודעים שיותר טוב מהנוסחה המוצעת הם לא יקבלו.
אמנם בין הקריאה הראשונה והסופית ייכנסו כמה שינויים לדרישת ההנהגה החרדית במהלך דיוני הוועדה המיוחדת שהוקמה לשם כך, אך השלד הבסיסי עליו מושתת החוק הוא מתיחת הפנים המקסימאלית שניתן היה לחולל סביב סוגיית הסדרת מעמדם של בני הישיבות.
זו הסיבה שבאותה מידה שחברי הכנסת החרדים בהולים להתנגד לחוק בקריאה ראשונה, הם בהולים להבטיח את אישורו הערב באמצעות הימנעות חברי הכנסת הערביים.
יאיר לפיד וחברי סיעת יש עתיד הפתיעו והבהירו כי יתמכו בחוק. לכאורה זו יריה לבייס הפוליטי שלו: יאיר לפיד נבחר על שנאת חרדים וימשיך להיבחר עליה. חוק גיוס פרווה מינוס שרק יבטיח את המשך שרידותה של הממשלה הוא משהו שלפיד אמור היה להתנגד לו בכל הכח.
אבל לפיד מביט על התמונה הגדולה. לאחר שהעביר את החוק הקודם עם הסנקציות הפליליות הוא צלל בליל הבחירות ל-11 מנדטים. ציבור בוחריו לא הוקיר לו טובה על כך. להיפך: הוא בעט בו על חוסר התועלת בחוק שרק העמיק את השסע בעם והוביל לירידה בגיוס החרדים. לפיד מנסה את המתכון ההפוך. אולי הפעם זה יעבוד. אולי מצביעי הימין הרך יכירו בכנות מעשיו ויתנו בו אמונם.
השר אביגדור ליברמן יזם את החוק באמצעות משרד הביטחון בדיוק מאותן סיבות. נדידת הקולות ממנו לליכוד כבר התקבעה בנוף הפוליטי ובסקרי דעת הקהל, אך ליברמן לא אמר נואש. מעבר למלחמתו הסיזיפית במפלגות הערביות הוא מבקש להזכיר לבוחרי הליכוד שאינם מסורתיים שיש להם אלטרנטיבה מחוץ לליכוד ומבלי לחצות קווים ולהיטמע ב'יש עתיד'. ימים יגידו אם זה עבד.
חברי סיעת המחנה הציוני יודעים אל נכוחה שאם יש חוק שמסוגל לעגן חוקתית את מעמד בני הישיבות ומנגד לא ליצור אנטגוניזם ברחוב החרדי – זה החוק המוצע. אבל למי במחנה הציוני אכפת מגיוס חרדים. למי אכפת מהסדרה. כאופוזיציה לוחמנית ובועטת הם ינסו לעשות את המקסימום כדי שבוחריהם יזכרו שהם היו שם ברגע האמת ונלחמו כאריות בקואליציה היציבה.
ולבסוף אלו חברי הכנסת הערביים שככל הנראה יימנעו. לח"כים הערבים אין ענין בגיוס החרדים. לח"כים הערבים יש ענין בביטול חוק המואזין. וכשמדובר בעסקאות שקטות עם חברי הכנסת החרדיים – דיל זה דיל.