המועצה אזורית שומרון נאבקת להשיג את התקציב הדרוש הלטיפול במחלת הלישמניה (שושנת יריחו) לאחר שעשרות מתושבי המועצה חלו בה, ועל רקע מחסור של מיליוני שקלים לצורך הגנה על היישובים.
נכון לרגע זה, ישנם 50 חולים במחלת הלישמניה בשומרון, רובם ילדים. הלישמניה מועברת על ידי זבוב החול, שהנשא שלו הוא שפן הסלע הרובץ במסלעות באיזורים כפריים.
בשל הבנייה המוגברת בהתיישבות בשומרון, זבוב החול והלישמניה פוגעים בעיקר באיזורים אלו. הלישמניה פוגעת בעיקר בילדים, שכן גובה התעופה של זבוב החול הוא נמוך. כאשר הוא עוקץ ילדים הם נפגעים בפנים, "וזוכים" לעקיצה שנראית כמו פצע מוגלתי ענק על העור. הטיפול במחלה מלווה בזריקות כואבות ולעיתים אף בהרדמה מלאה. גם לאחר הטיפולים רוב הנפגעים יישארו עם צלקת מכוערת.
הלישמניה שהכתה לפני 3 שנים בישוב צופים, התפשטה לאחר מכן לישוב אבני חפץ, שערי תקווה, ולאחרונה הכתה בלשם - עלי זהב, ובסלעית. התקצוב אותו נתנה המדינה לטיפול במחלה, לאחר המאבק אותו הובילה המועצה האזורית שומרון, מכסה רק כרבע מהעלות האמיתית של הטיפול ובעיקר מניעה של מקרים נוספים.
הישוב שסובל היום מהפגיעה החמורה ביותר של הלישמניה, הוא הישוב לשם - עלי זהב, שם ישנם עשרות חולים.
בשל המצב הקשה, לקחה על עצמה המועצה האזורית שומרון את הטיפול במיגור הלישמניה, בסך של כחצי מליון ש״ח, וזאת על אף שהמשרד להגנת הסביבה טרם העביר את הסכום הנדרש לגידור הישוב וביטון המסלעות ובכך למנוע את כניסת שפני הסלע לישוב ומניעת הדבקה.
״מדינת ישראל חייבת להתעורר ולחפש פתרונות ארוכי טווח לבעיה הזו, לפני שהיא תהפוך למכת מדינה", אומר יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון. "נכון שקיבלנו תקצוב של 3.5 מיליון ש״ח, שאולי נשמע גדול, אולם ביחס למספר הישובים הנמצאים בסיכון ומספר החולים הוא מזערי. אנחנו דורשים מהאוצר ומהממשלה לתת דעתם לפתרון אמיתי לבעיה החמורה הזו, כולל השקעה במחקר למציאת חיסון למחלה, כולל תקצוב ביטון מסלעות בכל הישובים הנמצאים בסיכון, שכן מחלת הלישמניה לא תעצור בשומרון, היא תגיע לכל רחבי הארץ אם לא תעצר קודם לכן".
במועצה טוענים כי ישנו מחסור בדיווח של רופאים למשרד הבריאות על מקרי לישמניה, על אף שהם מחוייבים לכך על פי חוק. ״ישנם רק עשרים אחוזי דיווח, וכך נוצר מצב שבו מתקבלת תמונה מוטעית במשרדי הממשלה כאילו מצב התפשטות המחלה ברחבי הארץ טוב בהרבה מהמצב בפועל״.